במקום

למען שוויון זכויות וצדק חברתי בתחום הפיתוח והתכנון, 2006-2008

מדיניות התכנון והעשייה התכנונית משפיעות באופן מכריע על איכות החיים, תנאי החיים ומרחב ההזדמנויות של הפרט ושל הקהילה: יש בידן להיטיב עם הפרט והקהילה, אך ביכולתן גם להסב להם נזק רב. מודל התכנון המרחבי בישראל הינו ריכוזי, אינו נגיש ואינו ברור לרוב התושבים שאותם הוא אמור לשרת.רויקט זכויות תכנון, שחזונו שוויון זכויות וצדק חברתי בתחום הפיתוח והתכנון, ניסה לאתגר מציאות זו במטרה לקדם התפתחותה של מערכת תכנון דמוקרטית יותר, פתוחה ושקופה; מערכת ששמה לה למטרה חלוקה צודקת של המרחב, תוך מתן מענה לצרכים המיוחדים של קהילות שונות וכיבוד זכויות האוכלוסייה על כל מרכיביה.

פניה לרשויות, 29 באוגוסט 2006

לקראת פרסום תכנית הממשלה לשיקום הצפון, ‘במקום’ מבקשת מראש הממשלה, אהוד אולמרט, לדאוג לחלוקת משאבים שוויונית בצפון

נייר עמדה

קיים מיתאם מושלם, בכל הקשור לזכויות התכנון ביישובים הערביים, בין הגבולות המוניציפליים לבין האפליה התכנונית המהותית ממנה סובלים כל היישובים הערביים. משטר הקרקעות בישראל ככלל, והמדיניות בתחום התוויית הגבולות המוניציפליים של היישובים בפרט, סותרים את אחד העקרונות הבסיסייים של חברה דמוקרטית: השוויון האזרחי.

נייר עמדה

במדינת ישראל קיימת אפליה מתמשכת רבת שנים בכל הנוגע למימוש זכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל הערבים, בכל הנוגע לתכנון ופיתוח ביישוביהם, לעומת היישובים במגזר היהודי. נייר העמדה מעלה מספר שאלות מפתח שיש לדון בהן, ברמה העקרונית, ומתוכן מוצע לגבש קווי מדיניות קונקרטיים, שניתן יהיה לפעול לקידומם.

נייר עמדה, ינואר 2001

הקמת יישובים חדשים אמורה לספק מענה לצרכי ביטחון, אך היא מחלישה באופן בלתי נמנע את היישובים הקיימים, ובעיקר את ערי הפיתוח ואת היישובים במגזר הערבי והבדווי.