עקרונות מנחים לתכנון, אפריל 2010
בעקבות פניית ועד היישוב הבדווי רכמה, הסמוך לירוחם, התקיימה ב 2009 סדנה של תושבי הכפר ושל ‘במקום’, במטרה לגבש ולנסח עקרונות מנחים לתכנון ופיתוח היישוב, לקראת הכרה ממשלתית בכפר ותחילת תכנונו כיישוב קבע. בסיום הפעילות המשותפת, נוסח מסמך המסכם את עקרונות התכנון כפי שגובשו בתהליך המשותף, ומציג מסגרת תכנונית ליישוב קבע עבור תושבי רכמה, אשר תענה על צרכיהם הנוכחיים ותבטיח את פיתוחו העתידי של הכפר.
התנגדות לתכנית מתאר מפורטת, 26 ביוני 2009
‘במקום’ הגישה התנגדות לתכנית מתאר מפורטת להרחבת שטחי יער באזור גבעות גורל, בתחום המועצה האזורית בני שמעון שבנגב. התכנית חורגת מהוראות תמ”א/22, מתעלמת מיישוב בדווי לא מוכר בתחומה, חוסמת את האפשרות להכרה בו ולצירופו לתחום השיפוט של לקיה, ובתוך כך סותרת את המלצות ועדת גולדברג.
למען שוויון זכויות וצדק חברתי בתחום הפיתוח והתכנון, 2006-2008
מדיניות התכנון והעשייה התכנונית משפיעות באופן מכריע על איכות החיים, תנאי החיים ומרחב ההזדמנויות של הפרט ושל הקהילה: יש בידן להיטיב עם הפרט והקהילה, אך ביכולתן גם להסב להם נזק רב. מודל התכנון המרחבי בישראל הינו ריכוזי, אינו נגיש ואינו ברור לרוב התושבים שאותם הוא אמור לשרת.רויקט זכויות תכנון, שחזונו שוויון זכויות וצדק חברתי בתחום הפיתוח והתכנון, ניסה לאתגר מציאות זו במטרה לקדם התפתחותה של מערכת תכנון דמוקרטית יותר, פתוחה ושקופה; מערכת ששמה לה למטרה חלוקה צודקת של המרחב, תוך מתן מענה לצרכים המיוחדים של קהילות שונות וכיבוד זכויות האוכלוסייה על כל מרכיביה.
דף מידע, אפריל 2008
בנגב קיימים 46 כפרים ערבים בדואים, מהם רק 10 זכו להכרה מצד הממשלה ומוסדות התכנון. השטח עליו יושבים הכפרים מהווה כ- %2.7 משטח הנגב. מתוך 36 הכפרים שלא הוכרו, חלק נמצא במקום עוד מלפני קום המדינה, והאחרים קיימים זה עשרות שנים, לאחר שתושביהם הועברו לשם על ידי המדינה.
דף מידע, 2008
לפי חוק התכנון והבניה תשכ”ה-1965 , כל בניה, הקמה או הצבה של מבנה, ובכלל זה כל הרחבה ותוספת, מחייבות הוצאת היתר בניה. הקמה או הצבה של כל מבנה שהוא, ובכלל זה מבנים יבילים וארעיים, ללא היתר מהווה עבירה פלילית, ומבנה שהוקם ללא היתר מיועד להריסה. היתר בנייה מרשויות התכנון נדרש בין אם לאדם תביעת בעלות על הקרקע ובין אם רשויות המדינה הכירו בבעלותו על הקרקע.
תכנית שנועדה להקים את היישוב מולדה, במטרה להסדיר את ההתיישבות הבדואית של “פזורת אל-עטרש ואל-הואשלה הצפוניים”, המתגוררת מדרום לכביש 31, במרחב שבין היישובים חורה וכסייפה. למרות המאמץ שהושקע בעריכת התכנית ובמתן פתרון התיישבותי הולם למשפחות השונות המתגוררות באזור, הותירה התכנית חלק משבט אל-הואשלה ללא מענה תכנוני, בעוד יתר בני השבט זוכים להכרה ולהסדרה. ביוני 2008 הגישה ‘במקום’, בשיתוף עם נציגי התושבים שהופלו לרעה, התנגדות לתכנית לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז דרום.
ההכרה בכפרים הבדווים הבלתי מוכרים בנגב ותביעות הבעלות על הקרקע הם לב הוויכוח שבין האוכלוסייה הבדווית בנגב לבין המדינה. על רקע זה החליטה הממשלה באוקטובר 2007 על מינוי הוועדה הציבורית להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס ומבקר המדינה לשעבר אליעזר גולדברג. הוועדה קיימה דיונים פתוחים לציבור וערכה מספר סיורים בשטח. לפני הוועדה הופיעו נציגי הכפרים הלא מוכרים בנגב, אישי ציבור, נציגי עמותות וארגונים חברתיים, נציגי ממשלה, חוקרים ומומחים מקרב האקדמיה. ‘במקום’ הופיעה לפני הוועדה והציגה את עמדתה ביחס לעקרונות המנחים למתן פתרונות יישוב לאוכלוסייה הבדווית בנגב.
סדנת תכנון, 2008
לאחר ההכרה ביישוב פנו נציגי התושבים ל’במקום’ בבקשה לקיים תהליך בכפרם. במהלך 2008 נערכו מספר פגישות הכנה, ולקראת תום השנה החל השלב השני, הכולל מפגשים וסיורים.
נייר מדיניות, נובמבר 2007
נייר מדיניות זה ליווה את קמפיין ההכרה ביישובים הבדווים הלא מוכרים, והוא מצביע על אפליה מתמשכת של יישובים בדווים לעומת יישובים יהודיים בעלי מאפיינים דומים, וקורא לתכנון שוויוני שבא להסדיר ברמה התכנונית מציאות קיימת של כפרים בדואים שתכנונם ספונטני.
התנגדות, אוגוסט 2007-אפריל 2008
‘במקום’ הגישה התנגדויות לשני יישובים חדשים (מרשם וגבעות חזן) במזרח חבל לכיש, המיועדים לתת פתרון התיישבותי למפוני גוש קטיף. לגבי היישוב מרשם, הגשנו התנגדות לתכנית מתאר מקומית, ואילו לגבי היישוב גבעות חזן, הגשנו התנגדויות הן לתיקון תכנית המתאר המחוזית למחוז דרום והן לתכנית המתאר המקומית ליישוב.
