בשנים 2018-2017 חברה עמותת במקום עם שלושה ארגונים נוספים להקמת הקואליציה לצדק חברתי בהתחדשות עירונית. הקואליציה הורכבה מארגוני חברה אזרחית ואקדמיה ששמו להם למטרה להטמיע היבטים חברתיים בתהליכי התחדשות עירונית בישראל, זאת תוך מתן דגש על מעורבות פעילה ואפקטיבית של התושבים בכל שלבי התהליך, ויצירת כלים ופתרונות שישפרו את רווחתם ויגנו עליהם מדחיקה.
התנגדות, יולי 2017
ב20 ביולי עמותת ‘במקום’ הגישה התנגדות לתכנית ותמ”ל ‘לוד-רובע מערבי’ כיוון ש: התכנית סותרת את תכנית המתאר של העיר לוד, ועלולה למנוע את מימוש חזון ההתחדשות העירונית הכלול בה; התכנית חוזרת על טעויות שנעשו כשנבנו שכונות הלוויין הראשונות של העיר לוד וגרמו לבריחת אוכלוסייה אליהן על חשבון העיר הקיימת; התכנית גדולה מידי ולא מותאמת ליכולת הנשיאה של העיר הקיימת; התכנית עלולה לעקב תהליכים עדינים של התחדשות עירונית הנחוצים כל-כך בעיר הוותיקה; התכנית מציעה להקים שכונה בגודל של עיר שלמה שתהווה תחרות לא הוגנת לעיר לוד המשוועת למהפך ולהתחדשות; הבינוי המוצע, אשר למעלה ממחציתו מוצע במבנים גבוהים ואף במגדלים, אינו מתאים למגורים של 80% מאוכלוסיית ישראל, בשל עלויות מגורים גבוהות.
במסגרת ההתמחותי ב’במקום’ ב 2015-2016, נתבקשתי לערוך סקירה אודות תהליכי שיתוף ציבור בקנה מידה עירוני המתרחשים במקומות שונים בעולם וכיצד ניתן ליישם אותם בארץ. או במילים אחרות, נתבקשתי לברר מהו המקף שיכול לחבר בין הציבור העירוני הרחב לבין תהליך התכנון. כבר בשלב מוקדם יחסית למדתי, כי על אף שיש עקרונות כלליים שניתן לגזור מתוך מקרי מבחן שונים בעולם, אין בכוחם של תהליכי שיתוף ציבור כשלעצמם להבטיח דמוקרטיזציה של הליך התכנון.
דו”ח מיפוי, 2015
דו”ח זה נכתב לאחר תהליך של מיפוי חברתי שנערך בשני בניינים בשכונת נווה אליעזר שבכפר שלם בתל אביב. לדו”ח זה היו שתי מטרות: האחת, לשמש את תושבי המתחם ואת המתכננים ככלי לחשיבה על פתרונות תכנון אפשריים במסגרת התחדשות עירונית. השנייה, לסייע בבחינת תהליך המיפוי החברתי עצמו והשאלות שהוא מעלה. התהליך המיפוי התבצע על ידי צוות של 14 סטודנטים מן היחידה למערבות חברתית באוניברסיטת ת”א ובשיתוף עם גורמים בעיריית תל אביב.
דו”ח, דצמבר 2014
הדו”ח סוקר את המדיניות הקיימת בישראל בנוגע להתחדשות עירונית ומצביע על יתרונותיה ועל בעיות רבות, פיזיות וחברתיות, הנובעות ממנה. הוא מציע דרכים לחשיבה מחדש על התחדשות עירונית –תוך הענקת משקל מרכזי לראייה חברתית.
תקציר כנס, דצמבר 2014
הכנס עסק באפשרויות שונות לבצע התחדשות עירונית בראייה חברתית, באופן שהתושבים הקיימים יוכלו ליהנות מיתרונותיה כמו גם תושבים חדשים מכל שכבות האוכלוסייה. הכנס כלל הרצאת אורח של אדריכל פרופ’ פיליפ מיסלוויץ מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, הצגת דו”ח במקום והצגת עבודות סטודנטים.
כנס, נובמבר 2014
תקציר הכינוס השני של שדולת העירוניות בכנסת בראשות ח”כ תמר זנדברג, ח”כ חנא סוויד וח”כ יעקב אשר, בשיתוף ‘במקום’. הכנס עסק בהיבטים החברתיים של התחדשות עירונית והוצגו בו המלצות ‘במקום’ מתוך הדו”ח החדש בנושא, וכן מתווה ‘במקום’ להצעת החוק “תסקיר חברתי בתכניות התחדשות עירונית.”
פנייה לועדת הפנים והגנת הסביבה, יולי 2014
לפי חוק התכנון והבניה, הכרזה על מתחם לפינוי-בינוי, המזכה את בעלי הדירות ואת היזם בהטבות מס מפליגות, תקפה ל-12 שנה לכל היותר. תיקון 104, שאושר בחודש יוני 2014 בוועדת שרים לענייני חקיקה, מאפשר הארכה למשך שש שנים נוספות, כך שתקופת ההכרזה כולה תצטבר לפרק זמן כולל של 18 שנה.
סדנת הכשרה לפעילים, יוני 2014
בחודש יוני 2014 ערכה עמותת במקום, בשיתוף עם עמותת שתי”ל, סדנאות לפעילים מתנדבים בנושא פינוי בינוי. הסדנא כללה שלושה מפגשי לימוד, שעסקו בעקרונות העומדים מאחורי פרויקטים של התחדשות עירונית, הליכי התכנון של תכניות פינוי בינוי וההשלכות החברתיות העמוקות שלהן.
The Marker 13.05.2014
לפני כחצי שנה החליטה הכנסת כי רבע מיחידות הדיור המאושרות בוועדות הדיור הלאומיות (וד”לים) תהיינה בנות השגה. מאז לא הוגשה לוועדות אפילו תוכנית חדשה אחת. ארגונים חברתיים: “עובדים עלינו בעיניים”
