דו”ח, יולי 2017
במסגרת הדו”ח נבחנות שלוש תכניות שהוכנו עבור קהילות פלסטיניות בתחומי ירושלים המזרחית. המחסור בבתים למגורים ועול צווי ההריסה, הביאו רבים מתושבי מזרח העיר, שנואשו מכך שהעירייה תתכנן את השכונות שבהן הם גרים, להתארגן בתוך קהילותיהם וליזום הכנת תכניות מפורטות משלהם כדי להביאן לאישור מוסדות התכנון. אבל אלה מהם שבחרו לפעול בכיוון זה והיו מוכנים גם להתמודד עם האתגרים הפנים-קהילתיים הכרוכים בכך, נתקלו בשורה של מכשולים בירוקרטיים, ובראשם – אתגר ההתמודדות מול מדיניות תכנון ישראלית המוּנעת משיקולים דמוגרפיים. כפי שמדגים הדו”ח, מסלול החתחתים שהתכניות נדרשות לעבור מעיד כי הרשויות הישראליות מעכבות ככל יכולתן, ולבסוף מכשילות, כל תכנית מפורטת בעלת היקף משמעותי לשכונות הפלסטיניות בירושלים, ולמעשה, מונעות באופן זה בנייה חוקית של הפלסטינים.
מאת: ד”ר אורן שלמה, חבר ועד מנהל, ספטמבר 2016
האפליה העמוקה ממנה סובלת המערכת העירונית בירושלים המזרחית בתחומי התכנון והבנייה מוכרת גם בתחומי פיתוח תשתיות ושירותים עירוניים אחרים. עם זאת, מאז שנות ה-2000 בערך ניכרים תהליכים של מעורבות גוברת של מנגנוני המדינה והעירייה בתחומי אספקת שירותים אחרים בירושלים המזרחית. אך סימנים אלו של מעורבות המדינה בשכונות ובכפרים בירושלים המזרחית פסחו על תחום התכנון והבנייה. בעוד שרבות מהתערבויות אלו נסמכות על גלויי גמישות של הביורוקרטיה הישראלית בייצור פתרונות “מיוחדים” לירושלים המזרחית, תחום התכנון והבנייה מתאפיין בקשיחות ביורוקרטית והתעקשות על פרוצדורות תכנוניות הדנות את התושבים למצוקת בינוי ותכנון עמוקה. לנו בבמקום יש הצעה שעשויה להקל על המצב.
ערר, 30 ביולי 2015
תושבי השכונות עיסאוויה וא-טור הגישו עררים לבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים כנגד הכרזת העירייה על שטח של למעלה מאלף ומאתיים דונם כ”גינה”, לאחר שלא הצליחה לאשר באותו שטח תכנית לגן לאומי.
תושבי קרית יובל/עיר גנים פנו ל’במקום’ בבקשה לסייע להם במאבק נגד תכנית המתאר שמתכננת העירייה לשכונות, הכוללת תכניות פינוי-בינוי. בתהליך של פינוי -בינוי, יזם פרטי מקבל מידי הרשות המקומית היתר להריסת מתחמים קיימים שבהם קיימת צפיפות נמוכה יחסית ובניית מגדלי מגורים רבי קומות תחתם. כיוון שהיזם מונע ממניעים של רווח כלכלי, הוא אינו מעוניין לקחת בחשבון את הצרכים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים של הקהילה הקיימת.
מאמר אורח מאת ד”ר חיים יעקובי, אפריל 2013
ב1990, לפני יותר משני עשורים, אושרה תכנית מתאר שהוכנה במהלך שנות השמונים, המאפשרת סלילת כביש בן שישה נתיבים בליבה של שכונת בית ספאפא בירושלים. על בסיס תכנית המתאר המיושנת מבקשת עיריית ירושלים לסלול כביש שפגיעתו באזרחי העיר, תושבי בית ספאפא, הרסנית.
עדכון נובמבר 2023
תכנית המתאר לגן לאומי במורדות הר הצופים הופקדה בשנית להתנגדויות (עשור לאחר הגשת ההתנגדויות בסבב הראשון – ראו מטה), פי סעיף 106בחוק התכנון והבנייה.
וואדי חילווה הינו חלק מהכפר סילוואן, הנמצא מדרום וממזרח לעיר העתיקה, באזור זה חיים כ- 4,500 תושבים. בנובמבר 2008 הגישה עו”ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשם תושבי וואדי חילווה בסילוואן ובשם ‘במקום’ והאגודה לזכויות האזרח. העתירה לוותה בחוות דעת תכנונית שנכתבה ע”י אדר’ אפרת כהן-בר מ’במקום’.
סקר תכנוני, דצמבר 2008
כדי לקדם את התכנון בשכונת ג’בל מוכבר שבירושלים המזרחית, ערכה ‘במקום’, בשיתוף עם נציגים מהשכונה, סקר תכנון במהלך 2007 ו-2008. בסקר נאסף חומר רב בכל הקשור למצב השכונה, מצב התכניות החלות עליה, צרכי התושבים, רצונות התושבים והקשיים בהם הם נתקלים בחיי היומיום. החומר רוכז במסמך המגדיר כיווני תכנון ופיתוח מומלצים.
עתירה, נובמבר 2008 עו”ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשם תושבי וואדי חילווה בסילוואן ובשם ‘במקום’ והאגודה לזכויות האזרח. העתירה לוותה בחוות דעת תכנונית שנכתבה ע”י אדר’ אפרת כהן-בר מ’במקום’. בעתירה התבקש בית המשפט להורות על עצירת עבודות הפיתוח בשכונת וואדי חילווה בסילוואן, כיוון שהן החלו ללא היתר.
חוות דעת תכנונית, נובמבר 2007
השכונה ערב א-סוואחרה, המכונה ג’בל מוכבר, ממוקמת מזרחית לשכונת תלפיות מזרח בירושלים, ומונה כ-15,000 תושבים. ‘במקום’ כתבה חוות דעת תכנונית על השכונה, במטרה לעתור לבית המשפט בנושא הריסות בתים בשכונות בירושלים המזרחית, על רקע חוסר תשתית תכנונית הולמת.
