כלכליסט, 14 בפברואר 2013
מינהל התכנון במשרד הפנים, אשר בראשו עומדת בינת שוורץ, ניסה לבצע מחטף תכנוני בתוכנית המתאר הארצית תמ”א 35, שמשמעותו תוספת משמעותית של יחידות דיור באזור המרכז. כך טוענים שורה של ארגונים סביבתיים וחברתיים ובהם החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, אדם טבע ודין ועמותת במקום, שפנו לאחרונה במכתב בנושא ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.
התנגדות להקמת יישוב חדש, מרץ 2010
‘במקום’ הגישה התנגדות לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום בנוגע לתכנית מתאר מקומית פתחת ניצנה. תכנית המתאר מבקשת, הלכה למעשה, להקים נקודת התיישבות חדשה בסמוך ל 4 יישובים בעלי אופי כפרי ולכפר חינוכי.
נייר עמדה, יוני 2009
‘במקום’ יוצאת נגד הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון-מיזם חקלאי-תיירותי בנגב) (חוק חוות בודדים), כיוון שהיא מבוססת על אפליה והפרת זכויות אדם. הצעת החוק הזו מכופפת את עקרונות התכנון למען אינטרסים צרים של “שמירת קרקעות מדינה” והיא מנוגדת למדיניות ולעקרונות התכנון אשר נקבעו בתכניות מתאר ארציות, כמו הצורך בחיזוק יישובים קיימים והבעייתיות שבפיזור נקודות יישובים קטנות (תמ”א 35).
חוות דעת תכנונית, יוני 2009
במקום’ הכינה חוות הדעת תכנונית, בעקבות פנייתה של משפחת חואלד המתגוררת בצמוד לגבול תכנית המתאר של הישוב נופית. חוות הדעת צורפה לתכנית שהגישה המשפחה במטרה להסדיר מבחינה תכנונית את המתחם בו מתגוררת משפחת חואלד המורחבת. מתחם המגורים של משפחת חואלד גובל עם שטח היישוב נופית וממוקם באזור הכניסה ליישוב.
בנובמבר 2002 קיבלה ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל של ממשלת ישראל החלטה, ולפיה התיישבות יחידים היא אמצעי למימוש מדיניות הממשלה לפיתוח הנגב והגליל ולשמירה על קרקעות המדינה בנגב ובגליל. אנו סבורים כי אין מקום לסטות מעקרונות התכנון של תמ”א 31 ותמ”א 35, המתווים מדיניות של חיזוק יישובים קיימים, מניעת פיתוח מבוזר ושמירה על שטחים פתוחים, מתכניות מתאר קיימות לפיתוח הנגב, ומהקריטריון לפיו חוות בודדים תאושרנה רק באופן נקודתי.
קמפיין, 2003
שינוי יעוד קרקע חקלאית – נגד החלטות מועצת מקרקעי ישראל. ביום ראשון, 29.06.2003 החלה מועצת מקרקעי ישראל לדון בשלוש הצעות, שעתידות לשנות את משטר המקרקעין של המדינה, ולהשפיע בכך השפעה ניכרת על מערכת התכנון.
נייר עמדה, ינואר 2001
הקמת יישובים חדשים אמורה לספק מענה לצרכי ביטחון, אך היא מחלישה באופן בלתי נמנע את היישובים הקיימים, ובעיקר את ערי הפיתוח ואת היישובים במגזר הערבי והבדווי.
