English | العربية

גישה למשאבי טבע – תנאי הכרחי לקיומן של קהילות הרועים בשטח C

קהילות רועי הצאן בשטח C הן קהילות שהישרדותן הכלכלית, ובמידה רבה גם החברתית והתרבותית, תלויה בנגישות למים ולמרעה, בהיותם משאבי טבע בסיסיים לקיומן. מאחר שמשאבי טבע אלו הם משאבים מתכלים ולא תמיד יציבים, ניוד העדרים במרחב בעקבות מים ומרעה הוא תנאי יסוד לאורח חייהן, ומחייב היערכות לוגיסטית דינמית. מהיערכות זו התפתח מארג חברתי, תרבותי וחומרי שלם, והוא מאפיין את קהילות הרועים הבדוויות.

ההשפעה של מעבר בכפייה על נשים בדוויות

על קהילות בדווים רבות בשטח C של הגדה המערבית מאיימים היום גירוש והעברה בכפייה ממקום מושבן, והמעבר הכפוי עלול להמיט עליהן אסון ולדרדר את מצבן הרעוע ממילא. הסיבה העיקרית לתכנון המעבר הכפוי ולגירוש הקהילות ממקום מושבן זה עשרות שנים היא כוונתה של ישראל לממש אינטרסים שלה בגדה המערבית: הקמת התנחלויות והרחבתן, סלילת דרכים, הקמת תשתיות, וכן בניית מעטפות הגנה (חומות וגדרות) על ההתיישבות היהודית באזור. אחד האתרים החדשים המתוכננים לקליטת המגורשים הוא העיירה נועיימה, שישראל מבקשת להקים מצפון ליריחו. על פי התכנית כארבעים קהילות משלושה שבטים ייעקרו ממקומות המחיה שלהם במרכז הגדה ויועברו ליישוב צפוף.

המלצות לקראת הכנת תכניות מתאר חדשות במסגרת יישום החלטת הממשלה 922

ההמלצות מתבססות על ניסיון שנצבר על ידי עמותת 'בִּמקוֹם' בעקבות מתן סיוע תכנוני במספר רב של יישובים ערביים, וכן ניתוח תכניות מתאר והליכי תכנון במקרים רבים אחרים. חלק מההמלצות פורסמו במסגרת מחקר מקיף אודות תכניות מתאר ביישובים הערביים והוצגו כבר בפורומים שונים, בין השאר בפני צוות 120 יום שעסק בבחינת הבעיות והכשלים שבפיתוח מקומי ביישובים ערביים והמלצותיו היוו בסיס להחלטת ממשלה מס' 922.

תכנון וקהילות – הפקרה, אחריות, אקטיביזם

כנס דו שנתי, 18-19 מאי 2017

18 במאי, ימק"א רחוב המלך דוד 26 ירושלים

הרצאת אורחת (הרצאה באנגלית עם תרגום סימולטני לעברית):
Prof. Ananya Roy, UCLA: A World of Evictions – State Violence and Poor People’s Movements in the Urban Century

19 במאי 2017, סיור: תכנון' הדרה והפקרה בירושלים המזרחית ובשטח C

הכניסה לכנס חינם, בהרשמה מראש. הסיור בתשלום.

להרשמה לכנס ולסיור: https://goo.gl/forms/ueB8lJ6UVGF5seGh1

"ליד, אבל בחוץ" – התיישבות ערבית לא מוסדרת במרכז וצפון הארץ

לאחר הקמתה של מדינת ישראל נותרו נקודות יישוב ערביות רבות ללא הכרה או מעמד כלשהו. הן מורכבות בדרך כלל ממספר בתי אבן ישנים שהם בסיס ההתיישבות במקום ושלל צריפים ופחונים המספקים את צרכי המגורים וצרכים אחרים, כולם ללא היתר בניה. בהיעדר היתר לא ניתן להרחיב או לשפץ את הבתים המטים ליפול, ובהעדר הכרה אין בבתים מים זורמים, ביוב או חיבור לרשת החשמל. במקום, יחד עם ריכאז ודוגרינט, החלו בסקר ראשוני של המצב הקיים במטרה להציע סל פתרונות פרטני וכללי לנקודות התיישבות אלה

חילופי אוכלוסיות בחסות המדינה

ינואר 2017 פינוי אום אל חירן והקמת היישוב היהודי חירן על שטחו הוא ביטוי לאי שוויון עמוק ויסודי ולאפליה ממוסדת בתחום התכנון והפיתוח בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בישראל. אילולא כן, המוות המיותר היום של מורה בית הספר בן הכפר ושוטר משטרת ישראל, היה וודאי נמנע. איך הכל התחיל- עד לשנת 1948, התגוררו בני שבט …

התנגדות לתכנית מתאר כוללנית לג'סר א-זרקא

התנגדות, ינואר 2017

תושבי ג'סר א-זרקא סובלים מזה שנים רבות מהעדר שטחים לפיתוח מקומי ומצפיפות בנייה גדולה ביותר. כעת הופקדה תכנית מתאר כוללנית ליישוב. הגם שהכנת התכנית היא מעשה חיובי, התכנית המוצעת לוקה במספר כשלים ולמעשה אינה תואמת את צרכיהם של התושבים. בשל כך אנו מבקשים לדחות את התכנית המופקדת ולהורות על הכנתה של תכנית מתאר חדשה שתתחשב במאפיינים הייחודיים של תושבי ג'סר א-זרקא. במקביל לתיקון תכנית המתאר יש לפעול להרחבת תחום השיפוט של המועצה המקומית.

לירושלים המזרחית דרושה החרגה תכנונית

מאת: ד"ר אורן שלמה, חבר ועד מנהל, ספטמבר 2016

האפליה העמוקה ממנה סובלת המערכת העירונית בירושלים המזרחית בתחומי התכנון והבנייה מוכרת גם בתחומי פיתוח תשתיות ושירותים עירוניים אחרים. עם זאת, מאז שנות ה-2000 בערך ניכרים תהליכים של מעורבות גוברת של מנגנוני המדינה והעירייה בתחומי אספקת שירותים אחרים בירושלים המזרחית. אך סימנים אלו של מעורבות המדינה בשכונות ובכפרים בירושלים המזרחית פסחו על תחום התכנון והבנייה. בעוד שרבות מהתערבויות אלו נסמכות על גלויי גמישות של הביורוקרטיה הישראלית בייצור פתרונות "מיוחדים" לירושלים המזרחית, תחום התכנון והבנייה מתאפיין בקשיחות ביורוקרטית והתעקשות על פרוצדורות תכנוניות הדנות את התושבים למצוקת בינוי ותכנון עמוקה. לנו בבמקום יש הצעה שעשויה להקל על המצב.

חובת האכיפה ללא הזכות לתכנן

מאת סזאר יהודקין, יוני 2016

הממשלה הכריזה, בסוף דצמבר 2015, על תכנית חומש לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. אולם, כדי להתמודד עם התופעה של בנייה ללא היתר ביישובים ערביים, החליטה הממשלה להעביר את האחריות על פעולות הפיקוח והאכיפה לפי חוק התכנון והבנייה מהוועדות המרחביות (שהן זרוע של המדינה) לידי הרשויות המקומיות הערביות בהן מתגוררים 10,000 תושבים ויותר. על מנת להבין את הבעיה שבהחלטה האחרונה, צריך לדעת שהבנייה ללא היתר ביישובים הערביים היא תולדה ישירה של הזנחה תכנונית ארוכת שנים באותם יישובים, עליה אחראית המדינה עצמה. 

התייחסות עמותת 'במקום' לפרק בדו"ח מבקר המדינה בנושא התחדשות עירונית

נייר עמדה, מאי 2016

עמותת 'במקום' מברכת על כך שפרק שלם בדו"ח מבקר המדינה הוקדש לסוגיית ההתחדשות העירונית, נושא הנמצא כיום בלב שיח התכנון. עם זאת, למרבה הצער, דו"ח המבקר כמעט ואינו נוגע בשתיים מהסוגיות המהותיות ביותר הקשורות בתהליכי התחדשות עירונית בישראל: הבעיות החברתיות הקשות הכרוכות בתכניות פינוי-בינוי והקושי המשמעותי במתן מענה לצורך בתשתיות פיזיות ובמבנים ובשטחים לצורכי ציבור במתחמי התחדשות עירונית, לאור הגידול הניכר במספר התושבים המתגוררים בהם.