English | العربية

התנגדות עמותת 'במקום' לתכנית "לוד – הרובע המערבי"

עמותת 'במקום' הגישה התנגדות לתכנית בשל הסיבות הבאות: התכנית סותרת את תכנית המתאר הכוללנית המ     ופקדת של העיר לוד, ועלולה למנוע את מימוש חזון ההתחדשות העירונית הכלול בה; התכנית חוזרת על טעויות שנעשו בשנות התשעים של המאה הקודמת כשנבנו שכונות הלוויין הראשונות של העיר לוד וגרמו לבריחת אוכלוסייה אליהן על חשבון העיר הוותיקה הקיימת; התכנית גדולה מידי ואיננה מותאמת ליכולת הנשיאה של העיר הקיימת; התכנית עלולה לעקב תהליכים עדינים של התחדשות עירונית הנחוצים כל-כך בעיר הוותיקה; התכנית מציעה להקים שכונה בגודל של עיר שלמה שתהווה תחרות לא הוגנת לעיר לוד המשוועת למהפך ולהתחדשות; הבינוי המוצע, אשר למעלה ממחציתו מוצע במבנים גבוהים ואף במגדלים, אינו מתאים למגורים של 80% מאוכלוסיית ישראל, בשל צפי לעלויות מגורים גבוהות;

הכל מתוכנן: על מדיניות של הכשלת תכנון בשכונות הפלסטיניות בירושלים

שלוש תכניות בינוניות וגדולות נבחנות במסגרת הדוח, והן שלוש תכניות מייצגות שהוכנו עבור קהילות פלסטיניות בתחומי ירושלים המזרחית. המחסור בבתים למגורים ועול צווי ההריסה, הביאו רבים מתושבי מזרח העיר, שנואשו מכך שהעירייה תתכנן את השכונות שבהן הם גרים, להתארגן בתוך קהילותיהם וליזום הכנת תכניות מפורטות משלהם כדי להביאן לאישור מוסדות התכנון. אבל אלה מהם שבחרו לפעול בכיוון זה והיו מוכנים גם להתמודד עם האתגרים הפנים-קהילתיים הכרוכים בכך, נתקלו בשורה של מכשולים בירוקרטיים, ובראשם – אתגר ההתמודדות מול מדיניות תכנון ישראלית המוּנעת משיקולים דמוגרפיים. כפי שמדגים הדוח, מסלול החתחתים שהתכניות נדרשות לעבור מעיד כי הרשויות הישראליות מעכבות ככל יכולתן, ולבסוף מכשילות, כל תכנית מפורטת בעלת היקף משמעותי לשכונות הפלסטיניות בירושלים, ולמעשה, מונעות באופן זה בנייה חוקית של הפלסטינים.

מתנדבות בהתחדשות עירונית

קול קורא – יולי 2017

רוצה להיות מעורבת בעשייה חברתית? התחדשות עירונית הוא נושא שמעניין אותך?  

אם את רוצה לסייע בהשמעת קולות שלרוב לא נשמעים בתהליכי התכנון – אלייך אנו פונות.

לעמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון" דרושות מתנדבות בתחום ההתחדשות העירונית.

אנו מחפשות אותך: אדריכלית, מתכננת, עובדת קהילה או מקצועות משיקים אחרים (גם אם את סטודנטית בתחום), המעוניינת לתמוך ולסייע לקהילות מוחלשות אשר עומדות בפני תהליכי התחדשות עירונית.

התנגדות לתכנית מועדפת לדיור "לוד – הרובע המערבי" (מס' תמ"ל/1053)

התנגדות, יולי 2017

הצטרפות להתנגדות לתכנית "לוד – הרובע המערבי". התכנית המוצעת מבקשת לשנות את היעוד החקלאי של כ-1,690 ממערב לשכונת גני אביב, כדי להקים שכונת מגורים חדשה בהיקף של יותר מ-11,000 יחידות דיור, שטחי מסחר בהיקף של כ-33,000 מ"ר ושטחי תעסוקה בהיקף של כ-83,500 מ"ר.

גישה למשאבי טבע – תנאי הכרחי לקיומן של קהילות הרועים בשטח C

נייר עמדה, יוני 2017

קהילות רועי הצאן הבדווים בשטח C הן קהילות שהישרדותן הכלכלית, החברתית והתרבותית תלויה בנגישות למשאבי טבע בסיסיים: מים ומרעה. מאחר שמשאבים אלו מתכלים ולא יציבים, ניוד העדרים בעקבותיהם הוא תנאי יסוד לאורח חייהן. הגבלת התנועה במרחב, במגוון אמצעים, מונעת נגישות למשאבי טבע אלו, חוסמת את מקורות הקיום הכלכלי של קהילות אלה, ופוגעת במרקם החברתי-תרבותי שלהן.

ההשפעה של מעבר בכפייה על נשים בדוויות

נייר עמדה, יוני 2017

קהילות בדווים רבות בשטח C נמצאות תחת איום של גירוש והעברה בכפייה ממקום מושבן. המעבר הכפוי עלול להמיט עליהן אסון ולדרדר את מצבן הרעוע ממילא. נייר העמדה בוחן את תוצאות המהלכים שבהם המדינה העבירה בכפייה שני שבטים לכפרים שהוקמו במיוחדם עבורם. כמו כן המסמך דן בהשפעות של המעבר הכפוי על נשים ונערות בדוויות שישראל קרעה ממרחב המחיה הטבעי שלהן, והטילה אותן למציאות מרחבית וחברתית חדשה.

המלצות להכנת תכניות מתאר חדשות במסגרת יישום החלטת הממשלה 922

נייר עמדה, מאי 2017

נייר העמדה נועד לסייע למוסדות התכנון בבואם לדון בתכניות מתאר ביישובים ערביים. נייר העמדה מציג סדרה של המלצות בתחום התכנון, מפרט את החסמים השכיחים לפיתוח מקומי ומשרטט עקרונות מנחים לצורך הכנתן של תכניות מתאר חדשות. ההמלצות מתבססות על ניסיון שנצבר על ידי 'בִּמקוֹם' בעקבות מתן סיוע בתכנון למספר רב של יישובים ערביים, וכן ניתוח תכניות מתאר והליכי תכנון רבים. חלק מההמלצות פורסמו והוצגו בפורומים שונים, בין השאר בפני צוות 120 יום אשר המלצותיו היוו בסיס להחלטת הממשלה מס' 922.

הכפרים הלא מוכרים בנגב בצל המדיניות הממשלתית

מפה אינטראקטיבית

מצב הכפרים הערבים הבדווים בנגב הוא תוצאה של אפליה תכנונית מתמשכת, המשפיעה על כל תחומי החיים של האוכלוסייה. המדינה מסרבת להסדיר את הכפרים הבדווים הלא מוכרים, מסרבת לחשוף את מדיניות התכנון ביחס אליהם, ומותירה גם את היישובים שכבר הוכרו בעוני וללא תשתיות. במפה האינטראקטיבית תוכלו לבחון מקרוב את המצב התכנוני הקיים בנגב, נכון להיום.

"ליד, אבל בחוץ" – התיישבות ערבית לא מוסדרת במרכז וצפון הארץ

לאחר הקמתה של מדינת ישראל נותרו נקודות יישוב ערביות רבות ללא הכרה או מעמד כלשהו. הן מורכבות בדרך כלל ממספר בתי אבן ישנים שהם בסיס ההתיישבות במקום ושלל צריפים ופחונים המספקים את צרכי המגורים וצרכים אחרים, כולם ללא היתר בניה. בהיעדר היתר לא ניתן להרחיב או לשפץ את הבתים המטים ליפול, ובהעדר הכרה אין בבתים מים זורמים, ביוב או חיבור לרשת החשמל. במקום, יחד עם ריכאז ודוגרינט, החלו בסקר ראשוני של המצב הקיים במטרה להציע סל פתרונות פרטני וכללי לנקודות התיישבות אלה

חילופי אוכלוסיות בחסות המדינה

התפרסם ב'הארץ' ינואר 2017

פרופ' ארז צפדיה, יו"ר עמותת במקום, ונילי ברוך, מתכננת ערים, עמותת במקום.

פינוי אום אל חירן והקמת היישוב היהודי חירן על שטחו הוא ביטוי לאי שוויון עמוק ויסודי ולאפליה ממוסדת בתחום התכנון והפיתוח בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בישראל. אילולא כן, המוות המיותר של מורה בית הספר בן הכפר ושוטר משטרת ישראל, היה וודאי נמנע.