English | العربية

בהתאם לחובה שנקבעה בחקיקה שהעבירה הממשלה במסגרת מאבקה לפגיעה בארגונים המבקרים את מדיניותה, עמותת במקום מבקשת לציין כי היא ארגון שעיקר מקורות המימון שלו מתרומות מישויות מדיניות זרות.

משפחת חואלד המורחבת – יישוב נופית

עמותת במקום מברכת את משפחת חואלד המתגוררת ביישוב נופית לאור ההחלטה של הוועדה המחוזית חיפה לאשר תכנית מפורטת ראשונה מסוגה, אשר תאפשר את הסדרת מתחם המגורים שלה כחלק בלתי נפרד מהיישוב. לאורך שנות ליווי המשפחה הצלחנו לקבל שתי החלטות חיוניות מטעם מוסדות התכנון הארציים שמשמעותן: לא ניתן להרחיב את היישוב נופית מבלי לתת פתרון תכנון ראוי והולם עבור משפחת חואלד. אנו מקווים כי אישורה של התכנית החדשה יהווה דוגמה למקרים דומים אחרים.

תחבורה ונגישות-למי? מסילות ברזל בנגב

התנגדויות

בנגב מקודמים פרויקטים של תחבורה נרחבים – שדרוג כבישים, סלילת כבישים חדשים, פיתוח מסילות רכבת. המשותף לכולם היא ההתעלמות מהאוכלוסייה הבדואית המתגוררת בשטח. פרויקטים תחבורתיים חוצים בדרכם כפרים קיימים, מבטלים דרכי גישה, הורסים בתי מגורים, ויוצרים עבור התושבים הבדואים מצבי תכנון בלתי סבירים. בתהליכי קבלת ההחלטות של פרויקטים מסוג זה, עומדים שיקולים רחבים כגון: סביבה, כלכלה, היבטים פיזיים, אך המרכיב האנושי המקומי נעדר מהם לחלוטין.

בואו לשמוע אותנו בהרצאה בנושא ב 15.3.18  בכנס איגוד המתכננים

Displacement

פרופ' ארז צפדיה, יו"ר הוועד המנהל

מארס 2018

בעת הקרובה הציר המארגן של פעילותנו יהיה דחיקת אוכלוסייה ממקומה, Displacement.  הבחירה במושג  Displacement נבחר משום שלביטוי הממשי של המושג יש השלכה על רבים מבין תושבי מדינת ישראל, בשטחים בשליטתה. אין בנמצא מושג מוסכם יחיד לDisplacement, אך ההגדרה המוכרת היא הרחקה פיזית, בכפייה או בהסכמה בעבור פיצוי של תושבים ממרחבי המחייה שלהם.

ברברה אן צור ז"ל

עמותת במקום אבלה את מותה של המתכננת ברברה אן צור ז"ל, חברת הועד המנהל בשנים 2009-2017 ופעילה מרכזית בקידום זכויות תכנון. ברברה הייתה פעילה בצוות יפו והייתה מסורה לקידום זכויות התושבים שם. כמו כן, פעלה רבות בשכונת מגוריה נווה שרת, העוברת התחדשות עירונית, כאשר טובת כלל תושבי השכונה עמדה לנגד עיניה. דמותה הנמרצת של ברברה ותובנותיה יחסרו לנו מאוד.

מדינה בבהלה – ומה עם התושבים?

מאמר דעה, יולי 2017

רוחות המחאה החברתית שנשבו ברחובות הערים בישראל בקיץ 2011 עוּדְנוּ והיו לשיח על סעיפי תקציב וניסוחים של תכניות מימון וחוקים חדשים הצצים חדשות לבקרים. מה שבכל זאת נשאר מהחידוש שהביא קיץ 2011 ניתן לתמצות במילה 'בהילות' – בהילות לפתור את מצוקת הדיור ואת יוקר המחייה שהמגורים הם מרכיב מרכזי בו. אך סוגיות מורכבות כמו 'דיור לכל במחיר הוגן' אינן ניתנות לפתרון בבהילות. צריך להפריד בין מחסור ארצי בדירות לבין שיקום וחידוש מרכזי ערים – כלומר, יש להגדיר את עומקה של בעיית הדיור הארצית ולהציע לה פתרונות, ובמקביל יש לעודד תהליכי התחדשות עירונית מתוך התמקדות בטובת הערים עצמן וטובת האוכלוסייה הוותיקה המתגוררת בהן.

התנגדות עמותת 'במקום' לתכנית "לוד – הרובע המערבי"

התנגדות, יולי 2017

ב 20 ביולי עמותת 'במקום' הגישה התנגדות לתכנית ותמ"ל 'לוד-רובע מערבי' כיוון ש: התכנית סותרת את תכנית המתאר של העיר לוד, ועלולה למנוע את מימוש חזון ההתחדשות העירונית הכלול בה; התכנית חוזרת על טעויות שנעשו כשנבנו שכונות הלוויין הראשונות של העיר לוד וגרמו לבריחת אוכלוסייה אליהן על חשבון העיר הקיימת; התכנית גדולה מידי ולא מותאמת ליכולת הנשיאה של העיר הקיימת; התכנית עלולה לעקב תהליכים עדינים של התחדשות עירונית הנחוצים כל-כך בעיר הוותיקה; התכנית מציעה להקים שכונה בגודל של עיר שלמה שתהווה תחרות לא הוגנת לעיר לוד המשוועת למהפך ולהתחדשות; הבינוי המוצע, אשר למעלה ממחציתו מוצע במבנים גבוהים ואף במגדלים, אינו מתאים למגורים של 80% מאוכלוסיית ישראל, בשל עלויות מגורים גבוהות.

הכל מתוכנן: על מדיניות של הכשלת תכנון בשכונות הפלסטיניות בירושלים

דו"ח, יולי 2017

במסגרת הדו"ח נבחנות שלוש תכניות שהוכנו עבור קהילות פלסטיניות בתחומי ירושלים המזרחית. המחסור בבתים למגורים ועול צווי ההריסה, הביאו רבים מתושבי מזרח העיר, שנואשו מכך שהעירייה תתכנן את השכונות שבהן הם גרים, להתארגן בתוך קהילותיהם וליזום הכנת תכניות מפורטות משלהם כדי להביאן לאישור מוסדות התכנון. אבל אלה מהם שבחרו לפעול בכיוון זה והיו מוכנים גם להתמודד עם האתגרים הפנים-קהילתיים הכרוכים בכך, נתקלו בשורה של מכשולים בירוקרטיים, ובראשם – אתגר ההתמודדות מול מדיניות תכנון ישראלית המוּנעת משיקולים דמוגרפיים. כפי שמדגים הדו"ח, מסלול החתחתים שהתכניות נדרשות לעבור מעיד כי הרשויות הישראליות מעכבות ככל יכולתן, ולבסוף מכשילות, כל תכנית מפורטת בעלת היקף משמעותי לשכונות הפלסטיניות בירושלים, ולמעשה, מונעות באופן זה בנייה חוקית של הפלסטינים.

גישה למשאבי טבע – תנאי הכרחי לקיומן של קהילות הרועים בשטח C

נייר עמדה, יוני 2017

קהילות רועי הצאן הבדווים בשטח C הן קהילות שהישרדותן הכלכלית, החברתית והתרבותית תלויה בנגישות למשאבי טבע בסיסיים: מים ומרעה. מאחר שמשאבים אלו מתכלים ולא יציבים, ניוד העדרים בעקבותיהם הוא תנאי יסוד לאורח חייהן. הגבלת התנועה במרחב, במגוון אמצעים, מונעת נגישות למשאבי טבע אלו, חוסמת את מקורות הקיום הכלכלי של קהילות אלה, ופוגעת במרקם החברתי-תרבותי שלהן.

ההשפעה של מעבר בכפייה על נשים בדוויות

נייר עמדה, יוני 2017

קהילות בדווים רבות בשטח C נמצאות תחת איום של גירוש והעברה בכפייה ממקום מושבן. המעבר הכפוי עלול להמיט עליהן אסון ולדרדר את מצבן הרעוע ממילא. נייר העמדה בוחן את תוצאות המהלכים שבהם המדינה העבירה בכפייה שני שבטים לכפרים שהוקמו במיוחדם עבורם. כמו כן המסמך דן בהשפעות של המעבר הכפוי על נשים ונערות בדוויות שישראל קרעה ממרחב המחיה הטבעי שלהן, והטילה אותן למציאות מרחבית וחברתית חדשה.