English | العربية

הכביש האמריקאי

תגיות: ירושלים המזרחית, אס-סוואחרה, תכנית אב, תכנית מתאר

“הכביש האמריקאי” תוכנן ונפרץ באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 על-ידי חברה אמריקאית שעבדה עבור ממשלת ירדן – מכאן שמו. הכביש נועד לחבר בין הכפרים שמדרום-מזרח לירושלים בשולי ואדי אנ-נאר (נחל קדרון) תוך יצירת ציר תנועה חלופי לדרך חברון אשר הייתה בצד הישראלי של הגבול. עם פרוץ המלחמה ב-1967, הופסקו עבודות הביצוע: חלקו הדרומי של הכביש כבר היה מוכשר ומוכן לסלילה – ואכן נסלל מאוחר יותר על-ידי עיריית ירושלים הישראלית – ואילו חלקו הצפוני רק נפרץ ועד היום נותר כך בוהק בלובנו ומכונה על ידי התושבים הפלסטינים “הדרך הלבנה”.

במסגרת תכנית 2683א’ שנערכה לשכונת אס-סוואחרה באמצע שנות ה-90 (פורסמה ברשומות ב-1996), קיבל הכביש האמריקאי לראשונה הסדרה סטטוטורית כרצועת דרך  נופית-כפרית ברוחב של כ-30 מ’. רוב רובו של השטח בשני צידי הכביש נותר בייעוד לשטחים פתוחים, למעט שטח למגורים בקונבר (ממזרח) ומספר איזורי מגורים בצד המערבי, עם זכויות בניה המתאימות לאזור כפרי (37.5%). החל מאמצע שנות ה-2000, לקראת אישורה להפקדה של תכנית מתאר ירושלים 2000, היה כבר ידוע כי הכביש הולך לשנות את פניו ולהפוך לרחוב עירוני. בכל זאת, תושבים שבקשו לקדם תכניות פרטיות לאורך הכביש המשיכו להידחות על הסף בטיעון שטרם נקבעה המדיניות החדשה. ביולי 2019, הופקדה תכנית מתאר מפורטת (מספר 101-0379594) ל”פיתוח עירוני לאורך הכביש האמריקאי” המפרטת את המדיניות החדשה, שנקבעה בקווים כללים מספר שנים קודם לכן בתכנית אב ערב אס-סוואחרה .

עצם השינוי – מדרך כפרית לרחוב עירוני – הינו ראוי וחשוב. לפי המדיניות החדשה תתאפשר בנייה מסיבית (8 קומות) משני צידי הרחוב, בעירוב שימושים של מסחר, תעסוקה, מלונאות ומגורים. עם זאת, התכנית במתכונתה הנוכחית היא מאוד בעייתית. במקום בו קיים צורך נואש לבנייה למגורים וביקוש מזערי לשטחי משרדים, תמהיל של 65% תעסוקה, 25% מסחר ורק 20% מגורים – וזאת רק בקומות הגבוהים – הוא מקומם. בנוסף, ללא עריכה מחדש של פרק שלביות הביצוע בתכנית – באופן המשקף חשיבה מעמיקה – ישנו חשש שכמעט ולא ניתן יהיה לממש מתוקף התכנית דבר. התכנית היא בעצם תכנית פינוי-בינוי מבלי שהיא מצהירה על עצמה ככזו ומבלי שהיא כוללת את התמריצים הנדרשים ו/או מסלולים שונים בהתאם למצב בשטח. על בעיות אלה ועוד, כולל המלצות לשינוי, ניתן לקרוא בהתנגדות שהוגשה על ידי עמותת במקום יחד עם תושבים מודאגים (ספטמבר 2019).