יוני 2014
רקע על השכונה
בית חנינא הינה הצפונית מבין שתי השכונות שלאורך דרך רמאללה, בצפון ירושלים המזרחית. אזורי המגורים העיקריים ממוקמים משני צידי דרך רמאללה וגובלים בשכונת שועפט מדרום, בגבול המוניציפאלי ובכביש ירושלים- מודיעין ממערב, באזור התעשייה העירוני עטרות ובשדה התעופה קלנדיה מצפון, ובאר-ראם הפלסטינית והשכונות הישראליות נווה יעקב ופסגת זאב, שנבנו מעבר לקו הירוק אחרי 1967, ממזרח. בין אזור התעשייה ושדה התעופה, על אדמות קלנדיה שבגדה המערבית ובנפרד מרצף השכונה, קיימת שכונה קטנה שאינה מוכרת על ידי הרשויות.
בעבר השתרעו אדמות הכפר על פני כ- 15,000 דונם. אחרי 1976, הוקמו השכונות הישראליות נווה יעקוב, פסגת זאב ורמות על חלק ניכר מאדמות הכפר שנכללו בגבול המוניציפאלי של ירושלים. גרעין הכפר, בית חנינא אל- בלד, נותר ממערב, מחוץ לגבולה המוניציפאלי של ירושלים. רבים מתושבי בית חנינא שהו בגרעין הכפר עם סיום המלחמה, עת הוענקה תושבות הקבע בישראל לתושבי ירושלים המזרחית. כשחזרו לקרקעותיהם שבתחום הגבול המוניציפאלי החדש, מצאו את עצמם מוגדרים כנפקדים- נוכחים באדמתם.
בית חנינא אל-בלד נמצא בשטח B, תחת אחריות מינהלית של הרשות הפלסטינית ואחריות צבאית של מדינת ישראל. הכפר כלוא, יחד עם הכפרים ביר נבאללה, אל-ג’דירה ואל-ג’יב, בתוך מובלעת ביר נבאללה, המוקפת במכשול ההפרדה.
בית חנינא הירושלמית החלה להתפתח כשכונה עירונית בשנות ה- 1980 ודרך רמאללה הפכה למרכזה החדש. בשנות ה- 1990 היגרו אליה בעיקר פלסטינים ישראלים שעברו לירושלים. מאז בנייתו של מכשול ההפרדה, היא הפכה ליעד מבוקש גם בקרב תושבי ירושלים המזרחית שהעדיפו להתגורר בצד הישראלי של המכשול. בשל הביקוש הרב האמירו מחירי הדיור, ופלסטינים רבים נאלצים כיום לחפש פתרונות דיור בשכונות אחרות בעיר. למרות זאת, מוסדות התכנון סבורים כי בית חנינא (יחד עם שועפאט) אמורה לספק את מירב פתרונות הדיור לפלסטינים בירושלים. בשונה משכונות אחרות בירושלים המזרחית, בבית חנינא נבנו לאורך השנים גם פרויקטים יזמיים לאוכלוסיות ייעודיות (מהנדסים, עובדי חברת החשמל הפלסטינית וכד’).
תכנון מלמטה
אזור בית חנינא מהווה דוגמא מצוינת למקום בו תוכניות אלטרנטיביות צמחו מהשטח, מתוך יוזמות ושיתופי פעולה בין תושבים, ונשענו על תמיכה וארגון של המינהל הקהילתי בשכונה. התוכניות נועדו לאפשר בנייה ולהכשיר בתים קיימים בשטחים שיועדו לשטחי נוף פתוח, ובכך לאפשר לתושבי השכונה להסדיר את מעמד בתיהם.
תוכנית מס’ 6671 לתת השכונה חוד אט-טאבל (ואדי אד-דאם ואל-עקבה), נכנסה לתוקף בינואר 2002 וחלה על שטח של 628 דונמים ממערב לתוכנית המתאר השכונתית הצפונית (3458 א’). התוכנית מציעה מנגנון ייחודי לפיו ניתן לאפשר בנייה מוגבלת למגורים בשטחים שבייעוד נוף פתוח. לפי התוכנית, בעלי הקרקעות שנותרו בייעוד זה יכולים להקים מבנה מגורים אחד בכל חלקה עד לנפח מסוים. מיקומם המדויק של המבנים לא נקבע באופן מחייב בתשריט, אלא נותר לשיקולו של בעל הקרקע בהתאם לצרכיו ולרצונותיו, תחת מגבלות מסוימות. מנגנון זה מאפשר לכל בעלי הקרקע לממש את זכותם לגור על אדמתם ומספק גמישות בכל הנוגע לפיתוח המדויק של השטח.
תוכנית מס’ 9713 לאזור אל-אשקרייה שבדרום מערב השכונה, המתפרסת על כ- 83 דונם, נכנסה לתוקף רק לאחרונה (2012). התוכנית מסדירה סטטוטורית את מעמדה של שכונת מגורים שנבנתה באופן ספונטאני לאורך השנים, בשטחי נוף פתוח. רק חלק מהאזור נכלל בשטח עירוני מוצע (כלומר- הרחבה) בתוכנית המתאר ירושלים 2000, למרות שהתכנון החל לפני שתוכנית המתאר אושרה להפקדה. באמצעות שיתוף פעולה שנוצר בין התושבים, התגבש במסגרת התוכנית מנגנון ייחודי להקצאת שטחים לצרכי ציבור. על פי המנגנון בעלי קרקע שברשותם הייתה קרקע פנויה הפרישו לצורכי ציבור שטחים גדולים יותר מאשר שכניהם ובתמורה קיבלו אחוזי בנייה גבוהים. כמו כן, התושבים קנו יחדיו שטח על מנת שיוכל לשמש כשטח ציבורי פתוח (שצ”פ).
שתי התוכניות לעיל מעידות כי תכנון הנעשה מתוך רגישות למצב הקיים, תוך שיתוף פעולה מלא עם התושבים ויישום של רעיונות תכנוניים יצירתיים, יכול להניב תוצאות חיוביות הן להסדרה של בינוי קיים וקביעת מסגרת לבנייה חדשה, והן לחיזוק התשתית הציבורית והקהילתית.
מידע נוסף:
- להורדת הכרטיס המלא כקובץ: בית חנינא- סקר ירושלים המזרחית, PDF
- להורדת המפה הנלווית : מפת בית חנינא
- מידע נוסף על פעילות במקום בשכונת בית חנינא
