עדכון – נובמבר 2019
לאחר הקמתה של מדינת ישראל נותרו נקודות יישוב ערביות רבות ללא הכרה או מעמד כלשהו. הן מורכבות בדרך כלל ממספר בתי אבן ישנים שהם בסיס ההתיישבות במקום ושלל צריפים ופחונים המספקים את צרכי המגורים וצרכים אחרים, כולם ללא היתר בניה. בהיעדר היתר לא ניתן להרחיב או לשפץ את הבתים המטים ליפול, ובהעדר הכרה אין בבתים מים זורמים, ביוב או חיבור לרשת החשמל. במקום, יחד עם ריכאז ודוגרינט, החלו בסקר ראשוני של המצב הקיים במטרה להציע סל פתרונות פרטני וכללי לנקודות התיישבות אלה
מאת: אבינועם אדרי
יוני 2016
במסגרת ההתמחותי ב’במקום’ ב 2015-2016, נתבקשתי לערוך סקירה אודות תהליכי שיתוף ציבור בקנה מידה עירוני המתרחשים במקומות שונים בעולם וכיצד ניתן ליישם אותם בארץ. או במילים אחרות, נתבקשתי לברר מהו המקף שיכול לחבר בין הציבור העירוני הרחב לבין תהליך התכנון. כבר בשלב מוקדם יחסית למדתי, כי על אף שיש עקרונות כלליים שניתן לגזור מתוך מקרי מבחן שונים בעולם, אין בכוחם של תהליכי שיתוף ציבור כשלעצמם להבטיח דמוקרטיזציה של הליך התכנון.
מאת: אדר’ מיכל בראייר, חברת ועד מנהל
יוני 2016
שיתוף הציבור בתהליכי תכנון עירוני הפך בעשורים האחרונים למס שפתיים הכרחי בכל תהליך תכנון ממוצע. בין אם הדיון סוער או מנומנם לא ברור האם יש מי שבאמת מקשיב ועל מה תצליח להשפיע דעת הקהל שהתכנס. אלא שבקרב רבים נותרת התחושה שמתכון זה של שיתוף הציבור הינו דל מידי. אל מול מצב עניינים עגום זה, מציבה עבודתה של בּׅמקוֹם מודל של שותפות אזרחית שמטרתו לתמוך בניסיונות לאתגר את הסדר הפוליטי, החברתי והמרחבי הקיים על ידי יצירה וטיפוח של מרחבים חדשים של ידע ופעולה. לידע המקצועי של המתכננים אין בלעדיות – לידע המקומי, האישי והתרבותי יש מקום מרכזי בכל אחת מהשותפויות האזרחיות שבּׅמקוֹם לוקחת חלק בבנייתן.
הודעה לעיתונות, 8 לאוקטובר 2015
עמותת במקום מברכת על חתימת הסכם הגג עם עיריית באר שבע אם זאת אנחנו סוברים כי דרך היחידה להבטיח בניה צודקת ושוויונית היא להעניק מימון ציבורי לרשויות מקומיות חלשות! כמו-כן, אנו מקווים שהסכמי הגג יורחבו ויחולו גם על רשויות מקומיות נוספות שאין באפשרותן לממש בנייה למגורים עקב חוסר תקציב לתשתיות ומוסדות חינוך וציבור, ובכלל זה גם רשויות מקומיות ערביות
הודעה לעיתונות, 24 לספטמבר 2015
עמותת ‘במקום’ מברכת על החלטת הוועדה להתחדשות עירונית ווועדת העבודה והרווחה להגן על דיירי הדיור הציבורי בתכניות של ‘פינוי-בינוי’. עם זאת, עלינו לציין ולהזהיר, כי חלק מן החלופות שיוצעו לדיירי הדיור הציבורי בפרויקטים של התחדשות עירונית הן תיאורטיות בלבד! בכדי להבטיח את זכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי יש צורך בהתחייבות של המדינה להגדיל את מאגר דירות הדיור הציבורי.
הודעה לעיתונות, 9 לספטמבר 2015
“אין בעיה שתכנית מתאר חורגת במקרים מיוחדים מהכללים שהיא קובעת. הבעיה מתחילה כשהחריגה היא לטובת החזקים ביותר. מגדלי מגורים אינם בהישג ידה של מרבית האוכלוסייה, ורק העשירים ביותר יוכלו להתגורר בהם.” אדר’ יעל פדן
הודעה לעיתונות, 23 בדצמבר 2014
על פי הנחיה של משרד הבינוי ממאי 2014, דיירי הדיור הציבורי שבבניינם יעבור פרויקט של פינוי-בינוי יאלצו לשלם שכירות חופשית עבור החלקים בדירה שהורחבו במסגרת הפרויקט וכן לשאת בעלייה הדרסטית בהוצאות התחזוקה כתוצאה מהשינויים בבניין.
תקציר כנס, דצמבר 2014
הכנס עסק באפשרויות שונות לבצע התחדשות עירונית בראייה חברתית, באופן שהתושבים הקיימים יוכלו ליהנות מיתרונותיה כמו גם תושבים חדשים מכל שכבות האוכלוסייה. הכנס כלל הרצאת אורח של אדריכל פרופ’ פיליפ מיסלוויץ מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, הצגת דו”ח במקום והצגת עבודות סטודנטים.
פנייה לועדת הפנים והגנת הסביבה, יולי 2014
לפי חוק התכנון והבניה, הכרזה על מתחם לפינוי-בינוי, המזכה את בעלי הדירות ואת היזם בהטבות מס מפליגות, תקפה ל-12 שנה לכל היותר. תיקון 104, שאושר בחודש יוני 2014 בוועדת שרים לענייני חקיקה, מאפשר הארכה למשך שש שנים נוספות, כך שתקופת ההכרזה כולה תצטבר לפרק זמן כולל של 18 שנה.
מאמר דעה, TheMarker, 19.3.2014
בתוך אינספור היוזמות הממשלתיות בתחום התכנון – בהן הותמ”ל, הוד”ל ותוכנית הדיור הלאומי – עבר כמעט מתחת לרדאר תיקון 102 לחוק התכנון והבנייה. אחרי שעות של דיונים מרתוניים הגיע תיקון חשוב ומטריד זה לישורת האחרונה – והתקבל בוועדות הפנים והגנת הסביבה, ולבסוף גם במליאת הכנסת.
