הודעה לעיתונות, 22 לנובמבר 2015
ממשלה אישרה להקים חמישה ישובים חדשים בנגב, מה שממשיך את מדיניות הממשלה המפלה את התושבים הבדואים באזור. מבדיקת האגודה לזכויות האזרח ועמותת “במקום” עולה ששניים מן הישובים אמורים לקום היכן שכבר קיימים כפרים בדואים. משמעות ההחלטה היא פינוי אלפי אנשים מביתם על מנת להקים ישובים מטופחים ליהודים. באגודה לזכויות האזרח ו”במקום” מתנגדים לתוכנית הממשלה שתשפיע לרעה על כל הישובים הקיימים בנגב, ערבים ויהודים, מוכרים ולא מוכרים, מבחינה כלכלית, חברתית וסביבתית, ותפגע באוכלוסייה הבדואית במיוחד.
חוות דעת תכנוני, נובמבר 2008
שכונת רמב”ם בבאר שבע ממוקמת מצפון לעיר העתיקה, וגובלת עם שכונה א’ ושכונה ה’. נציגי התושבים התארגנו כוועד פעולה, ומנהלים זה מאבק נגד העירייה כדי למנוע כל בנייה חדשה במתחם, כל עוד לא יינתן מענה למחסור בשטחי ציבור ולא יתוקנו הליקויים במערכת הדרכים. הם פנו ל’במקום’ בבקשה להכין בדיקה פרוגרמטית של השכונה, כדי להצביע על המחסור הקיים כבר היום בשטחים פתוחים ומבני ציבור.
תכנית שנועדה להקים את היישוב מולדה, במטרה להסדיר את ההתיישבות הבדואית של “פזורת אל-עטרש ואל-הואשלה הצפוניים”, המתגוררת מדרום לכביש 31, במרחב שבין היישובים חורה וכסייפה. למרות המאמץ שהושקע בעריכת התכנית ובמתן פתרון התיישבותי הולם למשפחות השונות המתגוררות באזור, הותירה התכנית חלק משבט אל-הואשלה ללא מענה תכנוני, בעוד יתר בני השבט זוכים להכרה ולהסדרה. ביוני 2008 הגישה ‘במקום’, בשיתוף עם נציגי התושבים שהופלו לרעה, התנגדות לתכנית לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז דרום.
היישוב הבדווי הלא מוכר אל-פורעה ממוקם דרומית לכביש מס’ 31- באר שבע – ערד, ומזרחית לעיירה כסייפה. תושביו מונים בין 3,900 ל-6,000 נפשות (תלוי היכן ימוקם הקו הכחול של היישוב), המתחלקות ל-28 משפחות מורחבות.
הכפר אבו -תלול מונה כ-1,600 נפשות ונמצא דרומית לכביש באר שבע – דימונה, במרחק של כ-10 ק”מ מבאר שבע. תושביו גרו במקום עוד לפני קום המדינה והם הבעלים, על פי עדותם, של 95% משטחו, המשתרע על פני כ-3,500 דונם. היישוב חסר כל תשתיות: חשמל, מים וביוב אינם קיימים, והבנייה ברובה הגדול ארעית מפחד ההריסות שנעשות מדי פעם על ידי המדינה.
התנגדות, 2002
הכפר דריג’את השוכן מערבית לתל ערד, הוקם לפני כ- 200 שנה, עת קנו תושביו את הקרקע מבדווים בסביבה. למרות שמעולם לא הוכר על ידי רשויות המדינה, הפך הכפר ליישוב משגשג, שאין בו כמעט אבטלה ומרבית תושביו מתפרנסים מחקלאות וממקצועות חופשיים שונים. במסגרת התכנית להקמת שבע נקודות יישוב חדשות לאוכלוסייה הבדווית בנגב, הוחלט להקים במקום עיירה בשם מרעית. במסגרת תכנית המתאר היה אמור הכפר דריג’את להיכלל בישוב החדש ולהפוך לאחת משכונותיו. תושבי הכפר פנו אל האגודה לזכויות האזרח ואל ‘במקום’, בבקשה לסייע להם בהגשת התנגדות לתכנית.
בני השבט הבדווי אל עוקבי חיו באזור אלעקריב בנגב (כיום – אזור משמר הנגב). בחמישים השנים האחרונות התגוררו בני השבט ביישוב סמוך לחורה, שלא הוכר על ידי השלטונות ולא עבר את הליכי התכנון על פי החוק. כתוצאה מכך סובל היישוב מחוסר בתשתיות כמו מים וחשמל, ומחוסר במבני ציבור. בני שבט אל עוקבי, בשיתוף עם האגודה לסיוע והגנה על הבדווים בישראל, פנו לקליניקה לזכויות אדם שבפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים לצורך הגשת התנגדות לתכנית להקמת יישוב יהודי חדש באתר שיועד ליישוב בדווי. נציגי הקליניקה פנו אל ‘במקום’ לקבלת גיבוי מקצועי תכנוני לצורך הכנת ההתנגדות וההליכים המשפטיים שבעקבותיה. ‘במקום’ הכינה חוות דעת מקצועית שצורפה להתנגדות שהגישו בני שבט אל עוקבי.
