מדיניות תכנון הרסנית בגדה המערבית, 2018-2022
16 בינואר 2023
מסמך חדש (באנגלית) המתאר את שכלול מכניזם ההריסות ואת השינויים המבניים והמשפטיים המונעים הגנה באמצעים תכנוניים על בתי פלסטינים בשטחי C
שטח C
תכנון ובנייה הם אחת מנקודות החיכוך היומיומיות בין השלטון הישראלי בגדה המערבית לבין תושביה הפלסטיניים. גם לאחר הקמת הרשות הפלסטינית, הסמכות הבלעדית לאשר תוכניות מתאר ולהוציא היתרי בנייה ל 150,000 הפלסטינים בשטח C המהווים 60 אחוזים משטח הגדה המערבית היא בידי מדינת ישראל, באמצעות המינהל האזרחי. המינהל האזרחי איננו מציע מענה תכנוני לתושבים, אלא משתמש בהריסת מבנים ואי מתן אישור לתכניות ככלים תכנוניים.
‘במקום’ מסייעת לקהילות פלסטיניות במגע עם רשויות התכנון ובהגנה על זכויותיהם בכל הנוגע לדיור, תשתיות ושירותים, קרקע לפיתוח בהווה ובעתיד וגישה למקורות פרנסה.
התנגדות להקמת התנחלות חדשה על אדמות כפר יאסוף
דצמבר 2021
התכנית מכשירה הרחבה משמעותית של מאחז, שנבנה בחלקו על אדמות פרטיות, שהוא למעשה התנחלות נפרדת ועצמאית ולא שכונה בהתנחלות “כפר תפוח”.
מעקב צווים והריסות בתים בשטח סי
אפריל 2021
עמותת במקום אוספת בעקביות, במשך קרוב ל-15 שנה, את הנתונים היבשים על צווי הריסה והריסות בפועל של בתים ומבנים של פלסטינים ושל מתנחלים בשטחי C.
הוסר איום ההריסה של בית הספר בראס א תין
דצמבר 2020
ילדי הקהילה יימשיכו לממש את זכותם לחינוך בקרבת בתיהם. בית המשפט העליון מנע את ההריסה עד שייתקיים דיון שבו תוכל הקהילה להציג את טענותיה.
E1 – התנחלות חדשה מאיימת על קיומן של קהילות קיימות
28 באוגוסט 2020
שתי התנגדויות הוגשו כנגד תכנית E1, בשם במקום, עמותת עיסאוויה ו-113 תושבים מהקהילות שקידום ההתנחלות החדשה מאיים על קיומן במקום.
גישה למשאבי טבע – תנאי הכרחי לקיומן של קהילות הרועים בשטח C
נייר עמדה, יוני 2017
קהילות רועי הצאן הבדווים בשטח C הן קהילות שהישרדותן הכלכלית, החברתית והתרבותית תלויה בנגישות למשאבי טבע בסיסיים: מים ומרעה. מאחר שמשאבים אלו מתכלים ולא יציבים, ניוד העדרים בעקבותיהם הוא תנאי יסוד לאורח חייהן. הגבלת התנועה במרחב, במגוון אמצעים, מונעת נגישות למשאבי טבע אלו, חוסמת את מקורות הקיום הכלכלי של קהילות אלה, ופוגעת במרקם החברתי-תרבותי שלהן.
ההשפעה של מעבר בכפייה על נשים בדוויות
נייר עמדה, יוני 2017
קהילות בדווים רבות בשטח C נמצאות תחת איום של גירוש והעברה בכפייה ממקום מושבן. המעבר הכפוי עלול להמיט עליהן אסון ולדרדר את מצבן הרעוע ממילא. נייר העמדה בוחן את תוצאות המהלכים שבהם המדינה העבירה בכפייה שני שבטים לכפרים שהוקמו במיוחדם עבורם. כמו כן המסמך דן בהשפעות של המעבר הכפוי על נשים ונערות בדוויות שישראל קרעה ממרחב המחיה הטבעי שלהן, והטילה אותן למציאות מרחבית וחברתית חדשה.
עקרונות תכנון עבור הכפר אבו נואר
מסמך עקרונות מיוחד, אפריל 2016
מטרות התכנית היא להציע פתרון תכנוני עבור תושבי הכפר הבדואי אבו נואר, אשר יענה על צורכיהם ויאפשר להם קיום בכבוד ובכפוף לערכים של צדק ושוויון. יעדי התכנית כוללים הסרת איום ההריסה על מבנים בכפר, הסרת האיום על פינוי כפוי של התושבים למקום אחר ויצירת אפשרות לבנייה ולפיתוח חדשים.
הכפר הבדואי אבו נוואר (שטח E1)
השקת תכנית רעיונית, אפריל 2016
בני שבט הג’אהלין היושבים באבו נוואר (ממזרח לירושלים), אשר גורשו מהנגב בתחילת שנות ה – 50 ומצאו את מקומם באזור הספר של ירושלים הירדנית, נמצאים תחת איום מתמשך של פינוי בכפייה והריסות בתים. על רקע מדיניות הממשלה, vמקפיאה את תהליכי התכנון לאוכלוסייה הפלסטינית בשטחי C, ‘במקום’ יחד עם נציגי הקהילה, עבדו בשנה האחרונה על התכנית הרעיונית ועקרונות התכנון לכפר, במקום בו הוא נמצא היום. תכנית זו שואפת להסדיר את ההתיישבות שקיימת בשטח מזה עשרות שנים, וכן לייצר אפשרויות לפיתוח עתידי עבור התושבים. ‘במקום’ הציגה תכנית מתאר לכפר, אשר הוגשה למנהל האזרחי בתקווה שתהווה בסיס תכנון לתושבי הכפר וכתחליף לפנוי הכפוי המתוכנן.
עמותת ‘במקום’ מתנגדת להזרמת הכספים למאחז ‘נגוהות’
הודעה לעיתונות, 6 לאוקטובר 2015
עמותת במקום מתנגדת להזרמת כספים למאחז ‘נגוהות’, על פי העמותה החלטת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו”ד דינה זילבר, כי לא תפעל לבטל הקצאה של 400 אלף שקלים למאחז ‘נגוהות’ אינה מתיישבת עם החלטת היועץ המשפטי לממשלה שקבע כי אין להעביר את הכספים למאחז שלו אין תכנית מתאר מאושרת.
