דו”ח, אוגוסט 2014
בשנים 2012-2013 ערכה ‘במקום’ מחקר עומק בין-תחומי, במטרה לחשוף את החסמים המונעים את פיתוח הכפרים הבדווים המוכרים, לנתחם ולהבינם, ולהציע דרכים להסרתם. לצורך המחקר שולבו כלי מחקר ופרספקטיבות אנתרופולוגיים ותכנוניים והממצאים מאירים את הקשר שבין פריסה מרחבית לבין חברה ותרבות. אימוץ ההמלצות במלואן וכמקשה אחת חיוני להצלחת המהלך להסרת חסמי הפיתוח ויאפשר פיתוח הולם של הכפרים הבדווים המוכרים בנגב.
פנייה לועדת הפנים והגנת הסביבה, יולי 2014
לפי חוק התכנון והבניה, הכרזה על מתחם לפינוי-בינוי, המזכה את בעלי הדירות ואת היזם בהטבות מס מפליגות, תקפה ל-12 שנה לכל היותר. תיקון 104, שאושר בחודש יוני 2014 בוועדת שרים לענייני חקיקה, מאפשר הארכה למשך שש שנים נוספות, כך שתקופת ההכרזה כולה תצטבר לפרק זמן כולל של 18 שנה.
תקציר כנס, 20 בפברואר 2014
כנס איגוד המתכננים לשנת 2014 נערך השנה תחת הכותרת ‘תכנון עם קצוות פתוחים’. במסגרת הכנס ערכה במקום פאנל על סוגיות תכנוניות בירושלים המזרחית והמערבית, בהשתתפות אדריכלית שרי קרוניש – רכזת תחום ירושלים המזרחית בבמקום, אדריכלית יעל פדן – רכזת תחום עירוניות בבמקום, ועו”ד קייס נאסר שייצג את תושבי בית צפאפא במאבקם המשפטי נגד כביש בגין דרום.
מסמכי מדיניות, דצמבר 2013
על אף ההצהרות כי הצעת חוק פראוור/בגין צפויה להיגנז, בימים אלו ממשיכה ועדת הפנים לדון בסעיפי החוק. ניתוח מסמכי ההבנות בין נציגי משרד ראש הממשלה לנציגי מפלגת הבית היהודי, מצביעים על ההיקף הנרחב של של החוק בקרקעות ובכפרים הבדווים בנגב.
מסמך מדיניות, אוקטובר 2013
מסמך המדיניות “תכנון דינמי ביוזמת התושבים – תכניות בנות מימוש בירושלים המזרחית” מציע פתרון למצב התכנוני הבלתי אפשרי בירושלים המזרחית, מבלי להתעלם מהצורך למציאת פתרון פוליטי שישנה את המצב מהיסוד.
מאמר, ספטמבר 2013
הדיון בנושא התחדשות עירונית צובר תאוצה בשנים האחרונות, ככל שגוברת ההבנה כי יש לחזק ולצופף את הערים הקיימות על פני המשך מגמת הפירוור והבניה על שטחים פתוחים בשולי הערים. המאמר מצביע על ההיבטים החברתיים הכרוכים בהתערבות במתחם קיים ומיושב.
דוח, 2013
דוח של ‘אונרא- סוכנות הסעד של האו”ם לפליטים פלסטינים’ ועמותת ‘במקום- מתכננים למען זכויות תכנון’. הדוח עוסק ב 150 המשפחות הבדוויות שהועברו בכפייה אל היישוב אל ג’אבל בשנת 1997 ממקום מושבם הקודם בשטחים עליהם הורחבה מעלה אדומים. הדוח כולל מחקר ראשון מסוגו על הקהילות, לאחר כ15 שנה מתחילת תהליך העברתם הכפויה ממקום מושבם.
דו”ח הקואליציה, 2012
במסמך זה מוצג מידע מרוכז ותכליתי בפני חברי הוד”לים וגורמים נוספים המשפיעים על עריכת התכניות לדיור לאומי, כגון היזמים הציבוריים ומתכננים מטעמם על האפשרויות הקיימות בחוק הוד”לים לצורך מתן מענה למצוקות הדיור בישראל ושילוב דיור בהישג יד בהיצע התכנוני.
תכנית,ספטמבר 2012
המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ו’במקום’ פרסמו תכנית אב להכרה ביישובים הבדווים הלא מוכרים בנגב. תכנית האב מציעה לראשונה אלטרנטיבה ישימה, מקיפה ומקצועית לסוגיית התכנון של ההתיישבות הבדווית בנגב. התכנית נעשתה בשיתוף ארגון ‘סדרה – עמותת נשים ערביות בדוויות בנגב’.
סקר, 2012
שכונת אבו תור נמצאת מערבית לסילואן, בסמוך לקו הפסקת האש משנת 1949. השכונה מורכבת כיום משני חלקים אשר תפקדו בעבר כיחידה אחת. החלק המערבי נכבש ב-1948 על ידי ישראל, וקיבל את השם הרשמי החדש “גבעת חנניה.” החלק המזרחי של השכונה, בו נעסוק בהרחבה בסקר זה, נכבש ב- 1948 על ידי ירדן והמשיך להתפתח לכיוון מזרח. למרות החיבור המינהלי המחודש, לאחר הכיבוש הישראלי ב- 1967, ולמרות הקירבה הגאוגראפית, שני חלקי השכונה הם בפועל שתי שכונות נפרדות לחלוטין.
