עדכון – נובמבר 2019
לאחר הקמתה של מדינת ישראל נותרו נקודות יישוב ערביות רבות ללא הכרה או מעמד כלשהו. הן מורכבות בדרך כלל ממספר בתי אבן ישנים שהם בסיס ההתיישבות במקום ושלל צריפים ופחונים המספקים את צרכי המגורים וצרכים אחרים, כולם ללא היתר בניה. בהיעדר היתר לא ניתן להרחיב או לשפץ את הבתים המטים ליפול, ובהעדר הכרה אין בבתים מים זורמים, ביוב או חיבור לרשת החשמל. במקום, יחד עם ריכאז ודוגרינט, החלו בסקר ראשוני של המצב הקיים במטרה להציע סל פתרונות פרטני וכללי לנקודות התיישבות אלה
מאת: אבינועם אדרי
יוני 2016
במסגרת ההתמחותי ב’במקום’ ב 2015-2016, נתבקשתי לערוך סקירה אודות תהליכי שיתוף ציבור בקנה מידה עירוני המתרחשים במקומות שונים בעולם וכיצד ניתן ליישם אותם בארץ. או במילים אחרות, נתבקשתי לברר מהו המקף שיכול לחבר בין הציבור העירוני הרחב לבין תהליך התכנון. כבר בשלב מוקדם יחסית למדתי, כי על אף שיש עקרונות כלליים שניתן לגזור מתוך מקרי מבחן שונים בעולם, אין בכוחם של תהליכי שיתוף ציבור כשלעצמם להבטיח דמוקרטיזציה של הליך התכנון.
מאת: אדר’ מיכל בראייר, חברת ועד מנהל
יוני 2016
שיתוף הציבור בתהליכי תכנון עירוני הפך בעשורים האחרונים למס שפתיים הכרחי בכל תהליך תכנון ממוצע. בין אם הדיון סוער או מנומנם לא ברור האם יש מי שבאמת מקשיב ועל מה תצליח להשפיע דעת הקהל שהתכנס. אלא שבקרב רבים נותרת התחושה שמתכון זה של שיתוף הציבור הינו דל מידי. אל מול מצב עניינים עגום זה, מציבה עבודתה של בּׅמקוֹם מודל של שותפות אזרחית שמטרתו לתמוך בניסיונות לאתגר את הסדר הפוליטי, החברתי והמרחבי הקיים על ידי יצירה וטיפוח של מרחבים חדשים של ידע ופעולה. לידע המקצועי של המתכננים אין בלעדיות – לידע המקומי, האישי והתרבותי יש מקום מרכזי בכל אחת מהשותפויות האזרחיות שבּׅמקוֹם לוקחת חלק בבנייתן.
הודעה לעיתונות, 8 לאוקטובר 2015
עמותת במקום מברכת על חתימת הסכם הגג עם עיריית באר שבע אם זאת אנחנו סוברים כי דרך היחידה להבטיח בניה צודקת ושוויונית היא להעניק מימון ציבורי לרשויות מקומיות חלשות! כמו-כן, אנו מקווים שהסכמי הגג יורחבו ויחולו גם על רשויות מקומיות נוספות שאין באפשרותן לממש בנייה למגורים עקב חוסר תקציב לתשתיות ומוסדות חינוך וציבור, ובכלל זה גם רשויות מקומיות ערביות
תקציר כנס, דצמבר 2014
הכנס עסק באפשרויות שונות לבצע התחדשות עירונית בראייה חברתית, באופן שהתושבים הקיימים יוכלו ליהנות מיתרונותיה כמו גם תושבים חדשים מכל שכבות האוכלוסייה. הכנס כלל הרצאת אורח של אדריכל פרופ’ פיליפ מיסלוויץ מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, הצגת דו”ח במקום והצגת עבודות סטודנטים.
פנייה לועדת הפנים והגנת הסביבה, יולי 2014
לפי חוק התכנון והבניה, הכרזה על מתחם לפינוי-בינוי, המזכה את בעלי הדירות ואת היזם בהטבות מס מפליגות, תקפה ל-12 שנה לכל היותר. תיקון 104, שאושר בחודש יוני 2014 בוועדת שרים לענייני חקיקה, מאפשר הארכה למשך שש שנים נוספות, כך שתקופת ההכרזה כולה תצטבר לפרק זמן כולל של 18 שנה.
מאמר דעה, TheMarker, 19.3.2014
בתוך אינספור היוזמות הממשלתיות בתחום התכנון – בהן הותמ”ל, הוד”ל ותוכנית הדיור הלאומי – עבר כמעט מתחת לרדאר תיקון 102 לחוק התכנון והבנייה. אחרי שעות של דיונים מרתוניים הגיע תיקון חשוב ומטריד זה לישורת האחרונה – והתקבל בוועדות הפנים והגנת הסביבה, ולבסוף גם במליאת הכנסת.
כלכליסט, 15.10.2103
מדו”ח מבקר המדינה עולה כי בזמן ש-2,500 משפחות ממתינות לדיור ציבורי, אלפי דירות מושכרות לרשויות מקומיות, ארגונים, עמותות וקיבוצים בניגוד לחוק. את האצבע המאשימה הוא מפנה כלפי משרד השיכון והרשויות המקומיות. הקואליציה לדיור בר השגה : “הליקויים שמצביע הדו”ח מורים על הפרת זכות יסוד.”
גלובס, 9.10.2013
המועצה הארצית לתכנון ובנייה קבעה תקדים לפיו “הגדרת אוכלוסיית יעד וקביעת דירות להשכרה היא שיקול תכנוני המתייחס לייעודי הקרקע ושימושיה” . הקביעה נעשתה במסגרת הדיון בעררים שהוגשו לתוכנית 3,700 בצפון תל אביב.
ynet, 21.04.13
מחר (22.4), יום כדור הארץ הבינלאומי, יוענקו אותות “הגלובוס הירוק” למצטיינים בפעילות למען הסביבה. אותות הגלובוס הירוק, “פרס האוסקר הסביבתי” של ישראל, מוענקים על-ידי ארגוני הסביבה על מצוינות בפעילות למען הסביבה בממשל, במגזר העסקי ובחברה האזרחית. הפרס המרכזי ניתן למטה לתכנון אחראי: קבוצה של כ-30 ארגונים חברתיים וסביבתיים הנאבקים יחד ברפורמה במערכת התכנון המכונה “רפורמת הולילנד”.
