נייר עמדה, מאי 2016
עמותת ‘במקום’ מברכת על כך שפרק שלם בדו”ח מבקר המדינה הוקדש לסוגיית ההתחדשות העירונית, נושא הנמצא כיום בלב שיח התכנון. עם זאת, למרבה הצער, דו”ח המבקר כמעט ואינו נוגע בשתיים מהסוגיות המהותיות ביותר הקשורות בתהליכי התחדשות עירונית בישראל: הבעיות החברתיות הקשות הכרוכות בתכניות פינוי-בינוי והקושי המשמעותי במתן מענה לצורך בתשתיות פיזיות ובמבנים ובשטחים לצורכי ציבור במתחמי התחדשות עירונית, לאור הגידול הניכר במספר התושבים המתגוררים בהם.
התנגדות, יוני 2015
תכנית מתאר ארצית לתחנות דלק מסדירה את המרחק המינימלי בין מבני מגורים ומבני ציבור לתחנות דלק. כיום, נדרש מרחק מינימלי של 40 מטרים בין תחנות דלק לבין מגרשים סמוכים שיש בהם מבני מגורים, ומרחק מינימלי של 80 מטרים בין תחנות דלק לבין מגרשים סמוכים שיש בהם מבני ציבור כמו בתי ספר וגני ילדים.על פי התכנית החדשה, יצומצם המרחק ל-20 מטרים בלבד.
אוקטובר 2013
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס’ 102) נדונה בימים אלה בוועדת הפנים והגנת הסביבה לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. השלכותיה על מערכת התכנון בישראל עשויות להיות דרמטיות. אנו פועלים להכנסת היבטים ועקרונות חברתיים בהצעה.
הצעת חוק התכנון והבנייה- תש”ע 2010 עברה בקריאה ראשונה בכנסת ב17 במאי 2010 ועוררה ביקורת ציבורית רחבה. הצעת החוק, שכונתה גם ‘רפורמת המרפסות’ ו’רפורמת הולילנד’, כוללת שינוי יסודי של חוק התכנון והבנייה על ידי תיקון והוספה של מאות סעיפים ותתי-סעיפים על החוק הקיים תוך ארגון מחדש של מנגנוני התכנון והבנייה בישראל.
עקרונות תכנון חברתי, אוגוסט 2011
תכנון חברתי איכותי ייתן מענה לצרכים של קבוצות מוחלשות ויקדם שוויון ושוויון הזדמנויות במרחב לאוכלוסיות אלה. תכנון שאינו ממוקד במטרות של שוויון וצדק מעמיק פערים חברתיים, מגביל או מונע נגישות למוסדות ציבור, לתשתיות בסיסיות למקורות תעסוקה, למרחבים פתוחים ועוד.
עקרונות מדיניות דיור חברתית, 7 באוגוסט 2011
כארגון הפועל זה למעלה מעשר שנים למען חלוקה שוויונית של המשאבים במרחב ולתכנון ראוי לכל קבוצות האוכלוסייה, ‘במקום’ תומכת ושותפה למחאה החברתית ורואה בה הזדמנות מהמעלה הראשונה לשינוי השיח וסדרי העדיפויות של הממשלה, בכלל, ובתחום הדיור, בפרט.
למען שוויון זכויות וצדק חברתי בתחום הפיתוח והתכנון, 2006-2008
מדיניות התכנון והעשייה התכנונית משפיעות באופן מכריע על איכות החיים, תנאי החיים ומרחב ההזדמנויות של הפרט ושל הקהילה: יש בידן להיטיב עם הפרט והקהילה, אך ביכולתן גם להסב להם נזק רב. מודל התכנון המרחבי בישראל הינו ריכוזי, אינו נגיש ואינו ברור לרוב התושבים שאותם הוא אמור לשרת.רויקט זכויות תכנון, שחזונו שוויון זכויות וצדק חברתי בתחום הפיתוח והתכנון, ניסה לאתגר מציאות זו במטרה לקדם התפתחותה של מערכת תכנון דמוקרטית יותר, פתוחה ושקופה; מערכת ששמה לה למטרה חלוקה צודקת של המרחב, תוך מתן מענה לצרכים המיוחדים של קהילות שונות וכיבוד זכויות האוכלוסייה על כל מרכיביה.
