משפט, תכנון וזכויות אדם בראי גדר ההפרדה
כנס, 2006
ביום ה’, 7 בדצמבר 2006, 17:00 – 22:00 קיימנו ערב עיון שבא לבחון את הקשר שבין תכנון למשפט כחלק ממאבק לשמירת זכויות אדם במרחב ובמסגרת התכנון.
שטח C
תכנון ובנייה הם אחת מנקודות החיכוך היומיומיות בין השלטון הישראלי בגדה המערבית לבין תושביה הפלסטיניים. גם לאחר הקמת הרשות הפלסטינית, הסמכות הבלעדית לאשר תוכניות מתאר ולהוציא היתרי בנייה ל 150,000 הפלסטינים בשטח C המהווים 60 אחוזים משטח הגדה המערבית היא בידי מדינת ישראל, באמצעות המינהל האזרחי. המינהל האזרחי איננו מציע מענה תכנוני לתושבים, אלא משתמש בהריסת מבנים ואי מתן אישור לתכניות ככלים תכנוניים.
‘במקום’ מסייעת לקהילות פלסטיניות במגע עם רשויות התכנון ובהגנה על זכויותיהם בכל הנוגע לדיור, תשתיות ושירותים, קרקע לפיתוח בהווה ובעתיד וגישה למקורות פרנסה.
בין גדרות
דו”ח, 2006
הדו”ח בוחן לראשונה את השלכות מכשול ההפרדה על האוכלוסייה הפלסטינית במובלעות, ומתריע: “יכולתם של עשרות היישובים הפלסטינים הכלואים במובלעות להמשיך ולהתקיים לאורך זמן מוטלת בספק”. הדוח מראה כי תוואי מכשול ההפרדה, גם לאחר פסיקות בג”צ, מוכתב על ידי מיקומן של התנחלויות ותכניות הרחבתן, תוך סטייה ברורה משיקולים שנתפשים כביטחוניים.
מובלעת נחלין (גוש עציון)
חוות דעת תכנונית, יולי 2006
מדרום לירושלים מתוכננת מערכת מכשולים מורכבת הכוללת את גדר ההפרדה, ובנוסף מרחב חסר תקדים בהיקפו, שאמור לשמש כ’הגנה מרחבית’ על אזור הכולל את גוש-עציון, העיר בית”ר עלית, וכל הדרכים מהם ואליהם. כך נוצרת מובלעת מרחבית-תפקודית בשטח של 70,000 דונם, שרק 10% מתוכה הוא שטח בנוי של ההתנחלויות. הביטוי הפיזי של תוואי הגדר באזור זה מקבע מגבלות שחלות על הפלסטינים וקוטע, מבחינת שימוש ונגישות, את רצף הכבישים המשמשים את הפלסטינים בהגעה למקורות פרנסה, לשירותים חיוניים ולקיום שיגרת חיים סבירה. תושבי הכפרים עתרו לבג”צ באמצעות עו”ד גיאת נאסר בבקשה לשנות את התוואי המוצע. ‘במקום’ התבקשה להתייחס לסוגייה, ולנסח חוות-דעת מומחה.
חשיפת מצג שווא בתשקיף חברת בנייה מביאה לדחיית ההנפקה
מצג שוא, 2006 ‘במקום’, יחד עם ארגון ‘בצלם’, חשפו בתשקיף של חברת הבנייה “נאות הפסגה מודיעין עילית בע”מ”, נתונים מטעים ומגמתיים המתייחסים לפרויקט שבונה החברה בהתנחלות מודיעין עילית, חשיפה שהביאה לדחיית ההנפקה. במכתב מפורט למר דוד לביא, מנהל מחלקת הפיקוח על קרנות נאמנות ברשות לניירות ערך, מצביעים ‘במקום’ ו’בצלם’ על שורת נתונים לא מדויקים, היוצרים מצג שווא בפני הציבור הרחב ביחס לפרויקט.
הקמת מעקה בטון בדרום הר חברון
חוות דעת תכנונית, 2006
מעקה בטון בגובה 82 ס”מ, שהוקם לכאורה מסיבות צבאיות של הגנה על הנוסעים בכביש 317 בדרום הר חברון בין ההתנחלות כרמל להתנחלות טנא, מונע מעבר כלי רכב אך גם מונע מעבר בעלי חיים והולכי רגל מבוגרים. האגודה לזכויות האזרח, שומרי משפט ותושביו הפלסטינים של אזור הר חברון עתרו כנגד החלטה זו של הצבא וביקשו מבג”ץ להורות להסירו. ‘במקום’ הגישה חוות דעת תכנונית המחזקת את דרישת העותרים. כמו כן הוגשה חוות דעת של המועצה לשלום וביטחון שתומכת בדרישת העותרים.
שבט הדאלין
חוות דעת תכנונית, 2006
ב 2006 פנו בני שבט הדאלין ל’במקום’ באמצעות עמותת ‘שומרי משפט- רבנים למען זכויות אדם’, אשר הגישה בשמם עתירה לבית המשפט העליון כנגד צווי הריסה שהוצאו למבני מגורים, שירותים ומבני ציבור ביישוב. צוות ‘במקום’ ביקר בהדאלין, וכתוצאה מעבודתם ביישוב, נכתבו שתי חוות דעת המביאות יחדיו הן ניתוח תכנוני פיסי והן ניתוח חברתי – תרבותי ביחס למרחב המדובר, תוך שילוב של ידע מקומי ומקצועי מתחום התכנון והחברה גם יחד. שתי חוות הדעת מתייחסות למרחב הדרוש לבני השבט ומציינות את המרכיבים הדורשים התייחסות טרם כל הליך תכנוני שיעשה עבור תושבי היישוב.
שבט הדאלין – החלטה תקדימית לסימון קו תיחום ליישוב
רקע השבט הבדואי הדאלין שוכן בדרום מזרח הר חברון על גבול מדבר יהודה. באזור זה, המוגדר כשטח C, בו האחריות התכנונית נמצאת בידי ישראל, מתגוררים אלפי תושבים בדווים ביישובים שאינם מוכרים על ידי ישראל. עקב כך, הם סובלים מאיומי הריסות על מבנים שהם בונים ומהיעדר תשתיות בסיסיות. שבט הדאלין מונה כ- 120 משפחות ובסך הכל …
מובלעת מרחב אדומים
חוות דעת תכנונית, פברואר 2006
בפברואר 2005 החליטה הממשלה לקבוע את תוואי גדר ההפרדה באזור ירושלים, כך שיגדיר את אזור מעלה אדומים בתוך השטחים שממערב לגדר ויחבר אותו לירושלים. גדר ההפרדה, מזרחית לעיר ירושלים, כוללת, אם כן, את תוואי “עוטף ירושלים” ואת התוואי החודר לתחום שטחי הגדה המערבית, ויוצר את מובלעת מרחב אדומים. שילובם של שני התוואים, מעצב מחדש את האזור תוך חלוקתו לשלושה מרחבים חדשים מוקפים גדר: מובלעת מעלה אדומים, מובלעת דרומית ומובלעת צפונית, המנותקים תפקודית ופיזית זה מזה ומן המרחב סביבן. מהלך זה יוצר מציאות בלתי אפשרית מבחינה פיסית, תפקודית, חברתית וכלכלית לתושבים הפלסטינים. במחיר חיבור מרחב מעלה אדומים לכוון ירושלים, (ציר מזרח מערב), נקטע באחת רצף מרחבי ותחבורתי בציר צפון-דרום. מועצת הכפר סוואחרה אל שרקייה פנתה ל’במקום’, באמצעות עו”ד שלמה לקר, בבקשה לקבל חוות דעת מומחים נלוות לעתירתה לבג”צ.
במסווה של ביטחון
דו”ח, דצמבר 2005
דו”ח משותף עם עמותת ‘בצלם’ מראה כי במקרים רבים, שיקולים של הרחבת התנחלויות, לעתים אף בניגוד לאינטרסים ביטחוניים, עמדו בבסיס קביעת התוואי. חשיפת ההיבטים התכנוניים של מכשול ההפרדה מראה כי מתבצע ארגון מחדש של המרחב, תוך ניסיון להעביר דה פקטו שטחים מבעלות אחת לבעלות אחרת. מתברר כי במסווה של ביטחון נקבע מהלך תכנוני ללא פיקוח ציבורי ותוך פגיעה אנושה במרקם החיים ובזכויות האדם של קהילות פלסטיניות רבות.
מובלעת ביר נבאלה – צפון ירושלים
חוות דעת תכנונית, ספטמבר 2005
בספטמבר 2005 פנה עו”ד מוחמד דחלה, בשם מועצת הכפר ביר נבאלה ל’במקום’, בבקשה לכתוב חוות דעת תכנונית נלוות לעתירה לבג”צ. מטרת חוות הדעת היא לבדוק את המצב התכנוני של אזור צפון מטרופולין ירושלים, תוך התמקדות בניתוח והערכת השלכותיו התכנוניות של התוואי על תושבי חמשת הכפרים בתחומים הבאים: נגישות וחופש תנועה; פרנסה, תעסוקה וכלכלה; הון חברתי ומרקם החיים.
