דו”ח, 2006
הדו”ח בוחן לראשונה את השלכות מכשול ההפרדה על האוכלוסייה הפלסטינית במובלעות, ומתריע: “יכולתם של עשרות היישובים הפלסטינים הכלואים במובלעות להמשיך ולהתקיים לאורך זמן מוטלת בספק”. הדוח מראה כי תוואי מכשול ההפרדה, גם לאחר פסיקות בג”צ, מוכתב על ידי מיקומן של התנחלויות ותכניות הרחבתן, תוך סטייה ברורה משיקולים שנתפשים כביטחוניים.
פניה לרשויות, 29 באוגוסט 2006
לקראת פרסום תכנית הממשלה לשיקום הצפון, ‘במקום’ מבקשת מראש הממשלה, אהוד אולמרט, לדאוג לחלוקת משאבים שוויונית בצפון
נייר עמדה, מאי 2006
תכנית המתאר ירושלים 2000, בוחנת את העיר מנקודת מבט כוללת וארוכת טווח. לכשתאושר, תהיה זו התכנית הראשונה לעיר על חלקיה המזרחי והמערבי, ומכאן חשיבותה. ביעדיה, כפי שנוסחו על-ידי עורכי התכנית: “שמירה על האיזון הדמוגרפי בעיר”. ‘במקום’ בוחנת את המשמעות התכנונית של יעד זה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתכנון השכונות הערביות בירושלים המזרחית, ואת השלכותיה על חיי האוכלוסייה הערבית.
דו”ח, דצמבר 2005
דו”ח משותף עם עמותת ‘בצלם’ מראה כי במקרים רבים, שיקולים של הרחבת התנחלויות, לעתים אף בניגוד לאינטרסים ביטחוניים, עמדו בבסיס קביעת התוואי. חשיפת ההיבטים התכנוניים של מכשול ההפרדה מראה כי מתבצע ארגון מחדש של המרחב, תוך ניסיון להעביר דה פקטו שטחים מבעלות אחת לבעלות אחרת. מתברר כי במסווה של ביטחון נקבע מהלך תכנוני ללא פיקוח ציבורי ותוך פגיעה אנושה במרקם החיים ובזכויות האדם של קהילות פלסטיניות רבות.
תקציר כנס, פברואר 2005
אסופת דברים מתוך סדרת המפגשים “איזה מין מרחב?” שנערכה על ידי ‘במקום’ בשיתוף עם קרן היינריך בל ומכון ון-ליר בירושלים, בין אוקטובר 2004 לפברואר 2005.
דו”ח, 2005
הכשלים והפגמים הערכיים והמערכתיים בתחום התכנון והמציאות הקשה שנוצרת בעטיים הם שהולידו את הצורך לבחון מחדש את מערכת היחסים ואת השיח בין מערכות התכנון לבין ‘צרכניהן’, והובילו את ‘במקום’ לחבר דוח מקיף שייוחד רובו ככולו לנושא זכויות התכנון. הדוח מנסה להגדיר זכויות תכנון בפעם הראשונה בישראל, לבחון את זיקתן המשפטית לזכויות האדם ולדין בישראל ולסקור ולנתח את יישומן או הפרתן של זכויות אלו.
דו”ח, אוקטובר 2004
הדו”ח שהוכן על ידי ‘במקום’ ועיר שלם ירושלים, קורא לעירית ירושלים להימנע מהמשך הריסת בתים במזרח העיר. הדו”ח קובע כי מערכת התכנון במזרח ירושלים הגיעה למבוי סתום, כיוון שלתושבים רבים אין כיום כל אפשרות לקבל היתר בנייה ולבנות את ביתם על פי חוק, והתוצאה היא בנייה מסיבית ללא היתר. מאידך, על אף מדיניות הריסה אגרסיבית ובוטה,מערכת האכיפה אינה מסוגלת להתמודד עם הבעיה, ומדיניותה, הפסולה מעיקרה, נכשלה גם לשיטתה.
פנייה לרשויות, אוגוסט 2004
עמדת ‘במקום’ כפי שהוגשה לוועדת גדיש שמונתה כדי להמליץ על הרפורמות במינהל מקרקעי ישראל.
נייר עמדה, ינואר 2004
בשנים האחרונות הולכים ומשתנים פני השטח בישראל – גדרות וחומות נבנות באזורים שונים כשמטרתן ניתוק והפרדה. תשומת הלב הציבורית, בישראל ומחוצה לה, מתמקדת במערכת גדרות ההפרדה בגדה המערבית. בנייר עמדה זה מבקשות יעל פדן, אדריכלית, ושולי הרטמן, אנתרופולוגית, להפנות את תשומת הלב לגדרות ולחומות המוקמות במהירות גם בתחומי הקו הירוק.
מאמר, יולי 2003
התכנון בישראל איננו מנותק מהקשרים פוליטיים, לאומיים וכלכליים, ולא אחת נראה כי הוא משקף סדרי עדיפויות מוטים מצד מקבלי ההחלטות. התוצאה היא תחושה של קיפוח מתמשך בקרב קבוצות אוכלוסיה גדולות, הנובעת, בין השאר, מאפליה תכנונית. על רקע זה החליטה עמותת ‘במקום’ לבדוק את מצב זכויות התכנון בקרב שתי אוכלוסיות מוחלשות בישראל – יישובים ערביים וערי פיתוח. זאת, על מנת לבחון באיזו מידה יש לתחושות הקיפוח עיגון בנתונים ובעובדות.
