יוני 2014
במהלך כשלוש השנים, ערכה ‘במקום’ סקר בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית. מטרת הסקר יצירת בסיס מידע שימושי ועדכני עבור תושבים ומתכננים המעוניינים בפיתוח השכונות. בנוסף, מהווה הסקר כלי משמעותי בסיוע התכנוני שמגישה עמותת במקום.
יוני 2014 שכונת סור באהר, הכוללת את אום טובא הסמוכה, היא השכונה הפלסטינית הגדולה ביותר בחלקה הדרום מזרחי של ירושלים ואחת הגדולות בירושלים המזרחית כולה. השכונה גובלת בקו הפסקת האש משנת 1949 (“הקו הירוק”) ובשטחי קיבוץ רמת רחל ממערב, באום ליסון ובשכונה הישראלית תלפיות מזרח (שנבנתה אחרי 1967) בצפון ובשכונה הישראלית הר חומה (שנבנתה בשלהי תקופת אוסלו) בדרום. במזרח גולשת השכונה אל מעבר לגבול המוניציפאלי של ירושלים ומגיעה עד לאפיק ואדי א-דארג’ה (נחל דרגה) הקרוי ואדי אל-חומוס.
כנס, 2008
מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C- ערב עיון לרגל פרסום דוח ‘במקום’, “התחום האסור”, בנושא מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C, התקיים במכון ון ליר בירושלים ב-28.10.08.
למען שוויון זכויות וצדק חברתי בתחום הפיתוח והתכנון, 2006-2008
מדיניות התכנון והעשייה התכנונית משפיעות באופן מכריע על איכות החיים, תנאי החיים ומרחב ההזדמנויות של הפרט ושל הקהילה: יש בידן להיטיב עם הפרט והקהילה, אך ביכולתן גם להסב להם נזק רב. מודל התכנון המרחבי בישראל הינו ריכוזי, אינו נגיש ואינו ברור לרוב התושבים שאותם הוא אמור לשרת.רויקט זכויות תכנון, שחזונו שוויון זכויות וצדק חברתי בתחום הפיתוח והתכנון, ניסה לאתגר מציאות זו במטרה לקדם התפתחותה של מערכת תכנון דמוקרטית יותר, פתוחה ושקופה; מערכת ששמה לה למטרה חלוקה צודקת של המרחב, תוך מתן מענה לצרכים המיוחדים של קהילות שונות וכיבוד זכויות האוכלוסייה על כל מרכיביה.
כנס, 2006
ביום ה’, 7 בדצמבר 2006, 17:00 – 22:00 קיימנו ערב עיון שבא לבחון את הקשר שבין תכנון למשפט כחלק ממאבק לשמירת זכויות אדם במרחב ובמסגרת התכנון.
חוות דעת תכנונית, יולי 2006
מדרום לירושלים מתוכננת מערכת מכשולים מורכבת הכוללת את גדר ההפרדה, ובנוסף מרחב חסר תקדים בהיקפו, שאמור לשמש כ’הגנה מרחבית’ על אזור הכולל את גוש-עציון, העיר בית”ר עלית, וכל הדרכים מהם ואליהם. כך נוצרת מובלעת מרחבית-תפקודית בשטח של 70,000 דונם, שרק 10% מתוכה הוא שטח בנוי של ההתנחלויות. הביטוי הפיזי של תוואי הגדר באזור זה מקבע מגבלות שחלות על הפלסטינים וקוטע, מבחינת שימוש ונגישות, את רצף הכבישים המשמשים את הפלסטינים בהגעה למקורות פרנסה, לשירותים חיוניים ולקיום שיגרת חיים סבירה. תושבי הכפרים עתרו לבג”צ באמצעות עו”ד גיאת נאסר בבקשה לשנות את התוואי המוצע. ‘במקום’ התבקשה להתייחס לסוגייה, ולנסח חוות-דעת מומחה.
מצג שוא, 2006 ‘במקום’, יחד עם ארגון ‘בצלם’, חשפו בתשקיף של חברת הבנייה “נאות הפסגה מודיעין עילית בע”מ”, נתונים מטעים ומגמתיים המתייחסים לפרויקט שבונה החברה בהתנחלות מודיעין עילית, חשיפה שהביאה לדחיית ההנפקה. במכתב מפורט למר דוד לביא, מנהל מחלקת הפיקוח על קרנות נאמנות ברשות לניירות ערך, מצביעים ‘במקום’ ו’בצלם’ על שורת נתונים לא מדויקים, היוצרים מצג שווא בפני הציבור הרחב ביחס לפרויקט.
חוות דעת תכנונית, 2006
מעקה בטון בגובה 82 ס”מ, שהוקם לכאורה מסיבות צבאיות של הגנה על הנוסעים בכביש 317 בדרום הר חברון בין ההתנחלות כרמל להתנחלות טנא, מונע מעבר כלי רכב אך גם מונע מעבר בעלי חיים והולכי רגל מבוגרים. האגודה לזכויות האזרח, שומרי משפט ותושביו הפלסטינים של אזור הר חברון עתרו כנגד החלטה זו של הצבא וביקשו מבג”ץ להורות להסירו. ‘במקום’ הגישה חוות דעת תכנונית המחזקת את דרישת העותרים. כמו כן הוגשה חוות דעת של המועצה לשלום וביטחון שתומכת בדרישת העותרים.
חוות דעת תכנונית, פברואר 2006
בפברואר 2005 החליטה הממשלה לקבוע את תוואי גדר ההפרדה באזור ירושלים, כך שיגדיר את אזור מעלה אדומים בתוך השטחים שממערב לגדר ויחבר אותו לירושלים. גדר ההפרדה, מזרחית לעיר ירושלים, כוללת, אם כן, את תוואי “עוטף ירושלים” ואת התוואי החודר לתחום שטחי הגדה המערבית, ויוצר את מובלעת מרחב אדומים. שילובם של שני התוואים, מעצב מחדש את האזור תוך חלוקתו לשלושה מרחבים חדשים מוקפים גדר: מובלעת מעלה אדומים, מובלעת דרומית ומובלעת צפונית, המנותקים תפקודית ופיזית זה מזה ומן המרחב סביבן. מהלך זה יוצר מציאות בלתי אפשרית מבחינה פיסית, תפקודית, חברתית וכלכלית לתושבים הפלסטינים. במחיר חיבור מרחב מעלה אדומים לכוון ירושלים, (ציר מזרח מערב), נקטע באחת רצף מרחבי ותחבורתי בציר צפון-דרום. מועצת הכפר סוואחרה אל שרקייה פנתה ל’במקום’, באמצעות עו”ד שלמה לקר, בבקשה לקבל חוות דעת מומחים נלוות לעתירתה לבג”צ.
חוות דעת תכנונית, ספטמבר 2005
בספטמבר 2005 פנה עו”ד מוחמד דחלה, בשם מועצת הכפר ביר נבאלה ל’במקום’, בבקשה לכתוב חוות דעת תכנונית נלוות לעתירה לבג”צ. מטרת חוות הדעת היא לבדוק את המצב התכנוני של אזור צפון מטרופולין ירושלים, תוך התמקדות בניתוח והערכת השלכותיו התכנוניות של התוואי על תושבי חמשת הכפרים בתחומים הבאים: נגישות וחופש תנועה; פרנסה, תעסוקה וכלכלה; הון חברתי ומרקם החיים.
