נייר עמדה, מאי 2017
נייר העמדה נועד לסייע למוסדות התכנון בבואם לדון בתכניות מתאר ביישובים ערביים. נייר העמדה מציג סדרה של המלצות בתחום התכנון, מפרט את החסמים השכיחים לפיתוח מקומי ומשרטט עקרונות מנחים לצורך הכנתן של תכניות מתאר חדשות. ההמלצות מתבססות על ניסיון שנצבר על ידי ‘בִּמקוֹם’ בעקבות מתן סיוע בתכנון למספר רב של יישובים ערביים, וכן ניתוח תכניות מתאר והליכי תכנון רבים. חלק מההמלצות פורסמו והוצגו בפורומים שונים, בין השאר בפני צוות 120 יום אשר המלצותיו היוו בסיס להחלטת הממשלה מס’ 922.
עדכון – נובמבר 2019
לאחר הקמתה של מדינת ישראל נותרו נקודות יישוב ערביות רבות ללא הכרה או מעמד כלשהו. הן מורכבות בדרך כלל ממספר בתי אבן ישנים שהם בסיס ההתיישבות במקום ושלל צריפים ופחונים המספקים את צרכי המגורים וצרכים אחרים, כולם ללא היתר בניה. בהיעדר היתר לא ניתן להרחיב או לשפץ את הבתים המטים ליפול, ובהעדר הכרה אין בבתים מים זורמים, ביוב או חיבור לרשת החשמל. במקום, יחד עם ריכאז ודוגרינט, החלו בסקר ראשוני של המצב הקיים במטרה להציע סל פתרונות פרטני וכללי לנקודות התיישבות אלה
מאת: סזאר יהודקין, מתכנן עמותת במקום, נובמבר 2016
מדיניות התכנון עבור היישובים הערבים השתנתה מספר פעמים לאורך השנים. כיום עומדת על הפרק החלטת ממשלה מס’ 922, תכנית חומש אשר מקצה כ-15 מיליארד שקלים לפיתוח וקידום כלל ההיבטים של החברה הערבית, בין השאר בתחומים של תכנון ובנייה. נראה שאנחנו נמצאים בתחילתה של תקופה חדשה במדיניות התכנון כלפי היישובים הערבים, שמבחנה נמצא ביישומה. כיצד יכולה החברה האזרחית לדרוש שההחלטה תיושם ולדאוג כי יישומה יהיה יעיל וצודק?
מאת סזאר יהודקין, יוני 2016
הממשלה הכריזה, בסוף דצמבר 2015, על תכנית חומש לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. אולם, כדי להתמודד עם התופעה של בנייה ללא היתר ביישובים ערביים, החליטה הממשלה להעביר את האחריות על פעולות הפיקוח והאכיפה לפי חוק התכנון והבנייה מהוועדות המרחביות (שהן זרוע של המדינה) לידי הרשויות המקומיות הערביות בהן מתגוררים 10,000 תושבים ויותר. על מנת להבין את הבעיה שבהחלטה האחרונה, צריך לדעת שהבנייה ללא היתר ביישובים הערביים היא תולדה ישירה של הזנחה תכנונית ארוכת שנים באותם יישובים, עליה אחראית המדינה עצמה.
הודעה לעיתונות, 15 לפברואר 2015
עשרות תושבי אבו גוש הגישו לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז ירושלים את התנגדותם לתכנית המתאר החדשה ליישוב. התכנית החדשה תחליף את התכנית הקודמת לכפר, שהוכנה לפני יותר מעשרים שנה, בשנת 1993.
דו”ח, 2012
דו”ח משותף של ‘במקום’ והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי מציע לראשונה סקירה שיטתית ועדכנית של המצב התכנוני בישובים הערביים בישראל. הדוח סוקר את מצב תכניות המתאר ב-119 ישובים ערביים הכוללים אוכלוסייה של כ-950,000 תושבים ועורך השוואה מקצועית בין מצבם התכנוני של ישובים ערביים מול ישובים יהודיים בעלי מאפיינים דומים.
התנגדות, 7 ביוני 2012
ברטעה הוא כפר ערבי באזור נחל עירון אשר חלקו המערבי מצוי בתחומי מדינת ישראל ותושביו הם אזרחי ישראל, בעוד חלקו המזרחי נמצא בתחומי הגדה המערבית בשטח C. ברטעה המערבית מונה כ-4,500 נפשות. ‘במקום’ הגישה יחד עם קבוצת תושבים התנגדות לתכנית המתאר של היישוב.
התנגדות, 24 במאי 2012
ירכא הינה מועצה מקומית בצפון הארץ. קבוצת תושבים מהיישוב פנו ל’במקום’ לקבלת סיוע תכנוני בעקבות שינויים בתכנית המתאר המחוזית שהופקדה להתנגדויות. ‘במקום’ הגישה התנגדות יחד עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי.
כנס, 2012
כנס המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ובמקום, התקיים ב23 באפריל 2012, במלון רימונים המעיין- נצרת, לרגל פרסום דוח התכנון המתארי בישובים ערביים בישראל
22 באפריל 2012, ynet
המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ועמותת “במקום” פרסמו הבוקר (א’) דו”ח, שלפיו מוסדות התכנון במדינה מפלות את היישובים הערביים לעומת היישובים היהודיים בהיקף התכנון והבינוי. על פי מצאי הדו”ח, תוכניות המתאר ביישובים יהודיים מצביעות על התרחבות משמעותית של היישוב לעומת התרחבות מינורית ביישוב הערבי – מה שמשפיע בהכרח על מצוקת הדיור של התושבים ביישובים הערביים.
