במקום

היישוב דאר אל חנון ממוקם בואדי עארה. היישוב הקרוב אליו ביותר הוא ערערה, הנמצאת במרחק קילומטר מזרחה. בתי דאר אל חנון קיימים מאז שנת 1925 על קרקע בבעלות פרטית. אף על פי כן, מעולם לא טרחו רשויות המדינה לקדם או ליזום תכנון באזור זה. כיום מתגוררות ביישוב כ-80 נפשות בתשעה בתים. למעמד היישוב כ”בלתי-מוכר” יש השלכות רבות על חיי היומיום של התושבים, בין היתר נמנע מהם לפתח תשתיות, לשפר ולהרחיב את יישובם, וחמור מכך: בתים רבים נהרסו ונגד אחרים תלויים ועומדים צווי הריסה.

התנגדות, 2002

הכפר דריג’את השוכן מערבית לתל ערד, הוקם לפני כ- 200 שנה, עת קנו תושביו את הקרקע מבדווים בסביבה. למרות שמעולם לא הוכר על ידי רשויות המדינה, הפך הכפר ליישוב משגשג, שאין בו כמעט אבטלה ומרבית תושביו מתפרנסים מחקלאות וממקצועות חופשיים שונים. במסגרת התכנית להקמת שבע נקודות יישוב חדשות לאוכלוסייה הבדווית בנגב, הוחלט להקים במקום עיירה בשם מרעית. במסגרת תכנית המתאר היה אמור הכפר דריג’את להיכלל בישוב החדש ולהפוך לאחת משכונותיו. תושבי הכפר פנו אל האגודה לזכויות האזרח ואל ‘במקום’, בבקשה לסייע להם בהגשת התנגדות לתכנית.

בני השבט הבדווי אל עוקבי חיו באזור אלעקריב בנגב (כיום – אזור משמר הנגב). בחמישים השנים האחרונות התגוררו בני השבט ביישוב סמוך לחורה, שלא הוכר על ידי השלטונות ולא עבר את הליכי התכנון על פי החוק. כתוצאה מכך סובל היישוב מחוסר בתשתיות כמו מים וחשמל, ומחוסר במבני ציבור. בני שבט אל עוקבי, בשיתוף עם האגודה לסיוע והגנה על הבדווים בישראל, פנו לקליניקה לזכויות אדם שבפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים לצורך הגשת התנגדות לתכנית להקמת יישוב יהודי חדש באתר שיועד ליישוב בדווי. נציגי הקליניקה פנו אל ‘במקום’ לקבלת גיבוי מקצועי תכנוני לצורך הכנת ההתנגדות וההליכים המשפטיים שבעקבותיה. ‘במקום’ הכינה חוות דעת מקצועית שצורפה להתנגדות שהגישו בני שבט אל עוקבי.