עתירה, 30 בנובמבר 2010
עתירה לבג”צ , שהגישו ב-30.11.2010 ‘במקום’, תושבים מהכפר הפלסטיני ג’בע אשר מצפון לירושלים, מועצת הכפר וארגון “יש דין”, התבקש בית המשפט לבטל החלטה של המינהל האזרחי בדבר אישור תכנית מפורטת לשכונה חדשה בת 184 יחידות דיור בהתנחלות גבע בנימין. בעתירה נטען, כי התוכנית כולאת בתוכה שתי מובלעות קרקע פרטית, ששייכת לתושבים מג’בע, ואשר שטחן הכולל הוא כ-24 דונם.
התנגדות, אפריל 2010
‘במקום’, ביחד עם תושבים מהכפר הפלסטיני ג’בע, הגישו התנגדות לתכנית להקמת שכונת מגורים חדשה בהתנחלות גבע בנימין בשטח המקיף שתי מובלעות של אדמות פלסטיניות פרטיות.
חוות דעת תכנונית, יולי 2006
מדרום לירושלים מתוכננת מערכת מכשולים מורכבת הכוללת את גדר ההפרדה, ובנוסף מרחב חסר תקדים בהיקפו, שאמור לשמש כ’הגנה מרחבית’ על אזור הכולל את גוש-עציון, העיר בית”ר עלית, וכל הדרכים מהם ואליהם. כך נוצרת מובלעת מרחבית-תפקודית בשטח של 70,000 דונם, שרק 10% מתוכה הוא שטח בנוי של ההתנחלויות. הביטוי הפיזי של תוואי הגדר באזור זה מקבע מגבלות שחלות על הפלסטינים וקוטע, מבחינת שימוש ונגישות, את רצף הכבישים המשמשים את הפלסטינים בהגעה למקורות פרנסה, לשירותים חיוניים ולקיום שיגרת חיים סבירה. תושבי הכפרים עתרו לבג”צ באמצעות עו”ד גיאת נאסר בבקשה לשנות את התוואי המוצע. ‘במקום’ התבקשה להתייחס לסוגייה, ולנסח חוות-דעת מומחה.
חוות דעת תכנונית, 2006
מעקה בטון בגובה 82 ס”מ, שהוקם לכאורה מסיבות צבאיות של הגנה על הנוסעים בכביש 317 בדרום הר חברון בין ההתנחלות כרמל להתנחלות טנא, מונע מעבר כלי רכב אך גם מונע מעבר בעלי חיים והולכי רגל מבוגרים. האגודה לזכויות האזרח, שומרי משפט ותושביו הפלסטינים של אזור הר חברון עתרו כנגד החלטה זו של הצבא וביקשו מבג”ץ להורות להסירו. ‘במקום’ הגישה חוות דעת תכנונית המחזקת את דרישת העותרים. כמו כן הוגשה חוות דעת של המועצה לשלום וביטחון שתומכת בדרישת העותרים.
חוות דעת תכנונית, פברואר 2006
בפברואר 2005 החליטה הממשלה לקבוע את תוואי גדר ההפרדה באזור ירושלים, כך שיגדיר את אזור מעלה אדומים בתוך השטחים שממערב לגדר ויחבר אותו לירושלים. גדר ההפרדה, מזרחית לעיר ירושלים, כוללת, אם כן, את תוואי “עוטף ירושלים” ואת התוואי החודר לתחום שטחי הגדה המערבית, ויוצר את מובלעת מרחב אדומים. שילובם של שני התוואים, מעצב מחדש את האזור תוך חלוקתו לשלושה מרחבים חדשים מוקפים גדר: מובלעת מעלה אדומים, מובלעת דרומית ומובלעת צפונית, המנותקים תפקודית ופיזית זה מזה ומן המרחב סביבן. מהלך זה יוצר מציאות בלתי אפשרית מבחינה פיסית, תפקודית, חברתית וכלכלית לתושבים הפלסטינים. במחיר חיבור מרחב מעלה אדומים לכוון ירושלים, (ציר מזרח מערב), נקטע באחת רצף מרחבי ותחבורתי בציר צפון-דרום. מועצת הכפר סוואחרה אל שרקייה פנתה ל’במקום’, באמצעות עו”ד שלמה לקר, בבקשה לקבל חוות דעת מומחים נלוות לעתירתה לבג”צ.
חוות דעת תכנונית, ספטמבר 2005
בספטמבר 2005 פנה עו”ד מוחמד דחלה, בשם מועצת הכפר ביר נבאלה ל’במקום’, בבקשה לכתוב חוות דעת תכנונית נלוות לעתירה לבג”צ. מטרת חוות הדעת היא לבדוק את המצב התכנוני של אזור צפון מטרופולין ירושלים, תוך התמקדות בניתוח והערכת השלכותיו התכנוניות של התוואי על תושבי חמשת הכפרים בתחומים הבאים: נגישות וחופש תנועה; פרנסה, תעסוקה וכלכלה; הון חברתי ומרקם החיים.
חוות דעת, ספטמבר 2004
מרחב מחוז קלקיליה אופיין טרם הקמתו של מכשול ההפרדה (עד לשנת 2003) כמרחב פתוח בהיבטיו התפקודיים ומערכות יחסי הגומלין, בין העיר קלקיליה לבין העיירות והכפרים הפלסטינים הסובבים אותה והסמוכים לה. הצבתו של מכשול ההפרדה בתוואי הנוכחי קטעה באחת מרחב אורגני זה ויצרה מציאות בלתי אפשרית עבור רוב תושבי מחוז קלקיליה ובמיוחד עבור חמשת הכפרים שנכלאו בתוך מובלעת אלפי מנשה. עמותת ‘במקום’ התבקשה ע”י האגודה לזכויות האזרח שעתרה לבית המשפט הגבוה לצדק בשמם של תושבים פלסטיניים שחיים במובלעת, להכין חוות דעת תכנונית ולעזור להצגת העתירה בעזרת אמצעי המחשה.
קמפיין, 2003-2004
בחדש מאי 2002 התקבלה ההחלטה הראשונה להקים מכשול הפרדה שיעצור כניסת “מפגעים” לישראל. ביוני 2002 אשרה הממשלה את שלב א’ של מכשול ההפרדה ובהמשך גם את שלב ב’ וג’ שלה. החומה, אם תבנה כולה, אמורה להשתרע לאורך כ – 700 ק”מ בגדה המערבית.