הצעת החוק להסדרת התיישבות הבדווים בנגב, התשע”ג 2013, שמכונה גם מתווה פראוור/בגין עוסקת בהסדרת הבעלויות על הקרקעות של הבדווים בנגב ויש לה השלכות נרחבות על אפשרויות ההכרה והתכנון של הכפרים המוכרים והלא מוכרים בנגב.
הארץ, 24.07.2013
הכרה מלאה עכשיו: על תוכנית האב האלטרנטיבית להכרה בכפרים הבדואיים; “יש מקום לכולם” היא הכותרת המבטיחה לעבודת הגמר של יקטרינה (קטי) אלכסנדרוב, בוגרת טרייה במחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל בירושלים.
עדכון, יוני 2013
בתאריך 24 ביוני 2013 אישרה מליאת הכנסת את מתווה פראוור/בגין בקריאה ראשונה. להצעת החוק התנגדו 40 חברי כנסת מול 42 תומכים. בינתיים, אנחנו ממשיכים בפעילות הציבורית לבלימת הצעת החוק וממשיכים לחלוק את הידע והניסיון שלנו עם אנשי ציבור, תקשורת, פעילות ופעילים.
התנגדות, 12 ביוני 2013
‘במקום’ והאגודה לזכויות האזרח הגישו התנגדות לתכנית מתאר מחוזית חלקית “יישוב קבע לפזורה הבדואית (רמת ציפורים)”, בשם מספר קהילות בדוויות בהר הנגב: משכנות הרועים עבדה ותושבי משולש חווה.
עתירה, 14 באוגוסט 2012
‘במקום’, יחד עם תושבי כפרים בדווים לא מוכרים, תושבת ערד, האגודה לזכויות האזרח ופורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי, עתרו לבג”ץ בדרישה לבטל את החלטת הממשלה להקמת שבעה יישובים חדשים באזור “מבואות ערד”. הרס יישובים בדווים ופינוי תושביהם כדי להקים שבעה יישובים יהודיים חדשים שנחיצותם כלל לא ברורה – זה עיקרה של התכנית הגרנדיוזית להקמת שבעת היישובים החדשים.
פנייה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 24 בינואר 2011
‘במקום’ פנתה לחברי ועדת חוץ וביטחון לקראת דיון בנושא מעבר צה”ל לנגב. הפנייה התמקדה בשני היבטים הקשורים לנושא: חלוקת משאבים במרחב וסוגיית שטחי אש.
עקרונות מנחים לתכנון, אפריל 2010
בעקבות פניית ועד היישוב הבדווי רכמה, הסמוך לירוחם, התקיימה ב 2009 סדנה של תושבי הכפר ושל ‘במקום’, במטרה לגבש ולנסח עקרונות מנחים לתכנון ופיתוח היישוב, לקראת הכרה ממשלתית בכפר ותחילת תכנונו כיישוב קבע. בסיום הפעילות המשותפת, נוסח מסמך המסכם את עקרונות התכנון כפי שגובשו בתהליך המשותף, ומציג מסגרת תכנונית ליישוב קבע עבור תושבי רכמה, אשר תענה על צרכיהם הנוכחיים ותבטיח את פיתוחו העתידי של הכפר.
דף מידע, אפריל 2008
בנגב קיימים 46 כפרים ערבים בדואים, מהם רק 10 זכו להכרה מצד הממשלה ומוסדות התכנון. השטח עליו יושבים הכפרים מהווה כ- %2.7 משטח הנגב. מתוך 36 הכפרים שלא הוכרו, חלק נמצא במקום עוד מלפני קום המדינה, והאחרים קיימים זה עשרות שנים, לאחר שתושביהם הועברו לשם על ידי המדינה.
דף מידע, 2008
לפי חוק התכנון והבניה תשכ”ה-1965 , כל בניה, הקמה או הצבה של מבנה, ובכלל זה כל הרחבה ותוספת, מחייבות הוצאת היתר בניה. הקמה או הצבה של כל מבנה שהוא, ובכלל זה מבנים יבילים וארעיים, ללא היתר מהווה עבירה פלילית, ומבנה שהוקם ללא היתר מיועד להריסה. היתר בנייה מרשויות התכנון נדרש בין אם לאדם תביעת בעלות על הקרקע ובין אם רשויות המדינה הכירו בבעלותו על הקרקע.
דו”ח, פברואר 2008
מטרת החוברת לתאר את הרקע לשיתוף הציבור הנעשה במסגרת פעילותה של ‘במקום’ בשיתוף עם האוכלוסייה הבדואית בנגב, לעמוד על הדילמות המלוות פעולות אלו, ולהציג לקחים ומסקנות אפשריים מתוך הניסיון המצטבר של העמותה בתכנון משותף עם הקהילה. בחוברת מוצג הרקע התכנוני וההיסטורי לפעולות שיתוף הציבור בתכנון בכפרים הלא-מוכרים בנגב, נסקרות בקצרה הפעולות שקיימה ‘במקום’ בהקשר זה, מוצגות הדילמות העקרוניות הכרוכות בפעולות שיתוף ציבור בתכנון, ומוצעים לקחים ומסקנות מתוך ההתנסות של פעילי ‘במקום’.
