שמורת הטבעהחדשה גבעות אלונים – אלגאבה מתוכננת ממזרח לחיפה על פני שטח של כ-10,600 דונם שבו חיים בדואים ורועים את צאנם כבר למעלה ממאה שנה. התכנית שהופקדה ב-2020 התמקדה בשמירה על “הטבע” ועל “מסדרון אקולוגי חשוב” תוך התעלמות מבני האדם שעצבו את הנוף. הכללת מורשת השבטים הבדואים בערכי ובמסמכי השמורה התקבלה רק אחרי מאבק תכנוני ששיאו בהחלטת ועדת הערר שהתקבלה בשבוע שעבר.
התנגדות
בדצמבר 2020 הגשנו התנגדות לתוכנית לשמורת הטבע “גבעות אלונים” ממזרח לחיפה. ההתנגדות הוגשה יחד עם עדאלה, ועדים מקומיים מהיישובים אבטין וראס עלי, ותושבים בעלי קרקעות בשטח המיועד להיכלל בתחום השמורה.
התנגדות התמקדה במספר היבטים: (1) למרות שהתוכנית נועדה לשמר ערכי “טבע ומורשת” היא לא התייחסה כלל למורשת השבטים הבדואים שמתגוררים במרחב מאז המחצית השנייה של המאה 19, לשרידים המעידים על מגורים בעבר, רעיית צאן ובקר בעבר ובהווה, חקלאות מטעים, קיומו של בית קברות מסורתי שמשמש את האוכלוסייה עד היום, ועוד; (2) התוכנית כללה בתחום השמורה קרקעות בבעלות פרטית, ודרשנו להוציא אותן מתחומה; (3) נספח הרעייה נוסח באופן רשלני והיה עלול להתפרש בצורה שתגביל את התנהלות המקובלת של הרועים בשטח; (4) פגיעה באפשרות להרחבת היישוב אבטין הסמוך. נציין כי מדובר בשמורה פתוחה שהכמיסה אליה אמורה להיות חופשית לכלל הציבור.
הדיון בהתנגדויות התקיים ביוני 2021 והחלטה על דחיית רוב ההתנגדויות התקבלה כשבוע מאוחר יותר.
ערר
באוקטובר 2021 הגשנו ערר על החלטת ועדת המשנה להתנגדויות. הטענות בערר התבססו וחידדו את אלה שבהתנגדות: (1) ביקשנו שהתוכנית אכן תיתן ביטוי משמעותי לנושא של מורשת האדם בשטח; (2) חזרנו והתעקשנו להוציא מתחום התוכנית קרקעות פרטיות, תוך הדגשת הקשר המסורתי והרגשי של בעלי הקרקע אל אדמותיהם; (3) דרשנו לבטל את נספח הרעייה; (4) חזרנו על הפגיעה בהרחבת אבטין.
אחרי הגשת הערר נפתח דיאלוג בין נציגי התושבים לבין נציגי רט”ג בליווי עמותת במקום. כתוצאה התגבשו הסכמות לגבי האופן הראוי לשמר את המורשת הבדואית בשטח כמו למשל בשם השמורה, באפשרות לתת מעמד לבית הקברות הקיים, ביצירת מסלול טיול “מורשת בדואית” החוצה חלק מהשמורה עם מוקדי כניסה לשטח סמוך ליישובים הבדואים. עוד הייתה הסכמה לכך שניתן לגרוע משטח התוכנית חלקות פרטיות שבשוליים, בתנאי שיעודן יישאר “חקלאי פתוח” וכן למחוק את נספח הרעייה הבעייתי. לא הגענו להסכמה לגבי האפשרות להרחיב את אבטין על חשבון שטח שנועד לשמורה.
דיון בערר, שהתקיים ביוני 2022 הצגנו יחד עם רט”ג את ההסכמות וגם את אי ההסכמות אליהן הגענו.
החלטת ועדת הערר
במרץ 2023 התקבלה החלטת ועדת הערר וקיבלה רבות מהדרישות ההעלנו:
(1) נושא מורשת הבדואית יקבל ביטוי במסמכי התוכנית, הן במטרות, בדברי הסבר מורחבים, בשם השמורה שיכלול גם את שם האזור בערבית “אלגאבה“, בכך שבית הקברות המסורתי יישמר ודרכי הגישה אליו יישארו פתוחות, והן בעת הפקה ופרסום אלוני מידע לציבור אודות המקום שייכללו את תרומתה של האוכלוסייה הבדואית לשימור השטח במצבו הטבעי לאורך הדורות, ביצירת מסלולי טיול עם נקודות כניסה לשטח בסמוך ליישובים הבדואים דבר שיכול לעודד היכרות עם האוכלוסייה שתוכל להציע אירוח מסורתי וביקור בכפרים; (2) יעוד הקרקע של רוב החלקות הפרטיות בשולי התוכנית ישונה לשטח חקלאי פתוח והן תגרענה מהשטח המיועד להכרזה כשמורת טבע. לעומת זאת, החלקות הפרטיות שבלב השמורה תשארנה ביעוד המסורבל של “שמורת טבע עם הנחיות מיוחדות המאפשרות המשך השימוש החקלאי בהן לפי תוכניות תקפות” אך הובהר פעם נוספת שלא תהיה שום פגיעה בשימוש החקלאי המותר על פי אותן תוכניות קודמות. כן תכללנה כמה חלקות נוספות תחת יעוד קרקע זה; (3) נספח הרעייה יבוטל; (4) שמורת הטבע לא פוגעת באפשרויות ההרחבה של אבטין.
לקריאת ההתנגדות המלאה.
לקריאת הערר.
לקריאת כתבה בעיתון הארץ.
כתבה של אור קשתי בהארץ, יוני 2021. כתבה מעת הגשת ההתנגדות.
