במהלך כשלוש שנים, ערכה ‘במקום’, סקר בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית. מטרת הסקר הינה יצירת בסיס מידע שימושי ועדכני עבור תושבים ומתכננים המעוניינים בפיתוח השכונות. בנוסף, מהווה הסקר כלי משמעותי בסיוע התכנוני שמגישה ‘במקום’.
המידע שנאסף בסקר כונס ל-18 ‘כרטיסי שכונות’ – מעין תעודות זהוי שכונתיות, המהווים סיכום של המידע המקיף שנאסף. לצד כל אחד מהם הוכנה מפה נלווית. כרטיס המבוא מצורף לכרטיסי השכונות לשם מתן רקע כללי על ירושלים המזרחית ועל נושאים מרכזיים המשפיעים על השכונו השונות. הסקר זמין בשלוש שפות – עברית, ערבית ואנגלית.
יוני 2014
אזור ראס אל-עאמוד הינו חלק מרצף הבינוי שנמשך ממרכז סילוואן מזרחה לכיוון ואדי קדום, ואיננו מוגדר בדרך כלל כשכונה נפרדת. בכל זאת, ניתן לתחום את ראס אל-עאמוד בין סילוואן אל-ווסטא (סילוואן התיכונה) ממערב, לבין ואדי קדום ודרך בית לחם הישנה, ממזרח, ובין הר הזיתים מצפון, לבין ואדי אנ-נאר (נחל הקדרון) מדרום. מבנה השטח משופע ותלול, ויורד מהאזור הגבוה בצפון- מערב השכונה עד לאיזורים הנמוכים בדרום-מזרחה.
יוני 2014
מרכז-סילוואן אשר יחד עם ואדי קדום, ראס אל-עאמוד ואבו ת’ור יוצרים את מרחב “סילוואן ובנותיה”, נמצא מדרום לעיר העתיקה, על שטחים בעלי ערכים היסטוריים, תרבותיים ונופיים משמעותיים. בשל העובדה שהשכונה שוכנת בלב האגן החזותי של העיר העתיקה, באפיק ואדי אנ-נאר (נחל הקדרון) ועל המדרונות היורדים אליו ממערב וממזרח, חלות עליה מגבלות בנייה חמורות. השכונה גובלת בחומות העיר העתיקה ובשולי הר הזיתים מצפון, בהר ציון ובאבו תור (את’-ת’ורי) מדרום מערב ובג’בל אל-מוכבר מדרום.
יוני 2014 שכונת אבו ת’ור (או את’-ת’ורי) נמצאת במרכז ירושלים המזרחית, מדרום לעיר העתיקה ומדרום-מערב לסילוואן. במאה ה- 12 העניק סלאח אד-דין את חטיבת הקרקע עליה התפתחה השכונה, לאחמד בן ג’מאל אד-דין, כאות הוקרה על הסיוע בכיבוש העיר. אחמד בן ג’מאל היה נודע כיוון שהסתובב ברחבי העיר על שור (בערבית: ת’ור) ומכאן שם השכונה.
יוני 2014 שכונת ג’בל אל-מוכבר נמצאת על המדרון הצפוני של ההר התוחם מדרום את האגן החזותי של העיר העתיקה. השכונה בנויה משלוש שכונות משנה (חי עבידאת, חרבת אחמד אס סחורי וחי אל-פארוק) היושבות על שלוחות הפונות אל עבר העיר העתיקה. בין ג’בל אל מוכבר לבין העיר העתיקה נמצאת סילוואן, על כל שכונות המשנה שלה, כאשר אפיק ואדי אנ-נאר (נחל הקדרון), וטיילת שרובר המשקיפה עליו, מהווים את הגבול הצפוני של השכונה.
יוני 2014 אום ליסון ממוקמת על אדמות שכונת סור באהר, שתושביה הם עדיין בעלי חלק מהאדמות. בראשית המאה הקודמת, משפחות מהשבט הבדואי עבדייה רכשו חלק מהאדמות, שעובדו על-ידן קודם לכן באופן עונתי. כיום, המוצא של רוב תושבי שכונת אום ליסון הוא מהשבט עבדייה, אשר רובו חי כיום מחוץ לירושלים. קשרים קבועים ממשיכים להתקיים בין בני השבט החיים בתוך העיר ומחוצה לה וחלק מהמשפחות אף ממשיכות לקבור את מתיהן בבית הקברות שבשטחי הרשות הפלסטינית. מכשול ההפרדה, אשר הוקם סמוך לגבול העירוני, פגע בקשרים והקשה על נוהגי הקבורה.
יוני 2014 שכונת סור באהר, הכוללת את אום טובא הסמוכה, היא השכונה הפלסטינית הגדולה ביותר בחלקה הדרום מזרחי של ירושלים ואחת הגדולות בירושלים המזרחית כולה. השכונה גובלת בקו הפסקת האש משנת 1949 (“הקו הירוק”) ובשטחי קיבוץ רמת רחל ממערב, באום ליסון ובשכונה הישראלית תלפיות מזרח (שנבנתה אחרי 1967) בצפון ובשכונה הישראלית הר חומה (שנבנתה בשלהי תקופת אוסלו) בדרום. במזרח גולשת השכונה אל מעבר לגבול המוניציפאלי של ירושלים ומגיעה עד לאפיק ואדי א-דארג’ה (נחל דרגה) הקרוי ואדי אל-חומוס.
יוני 2014
שכונת בית-ספאפא נמצאת בחלקה הדרומי של ירושלים המזרחית, ויחד עם שרפאת הסמוכה, מנותקת מהרצף הגיאוגרפי של השכונות הפלסטיניות האחרות. השכונה גובלת בשכונות פת וגוננים (שבירושלים המערבית) מצפון, בדרך חברון ממזרח, בדרך דב יוסף (“העלייה לגילה”) ממערב ובשכונת גילה, שנבנתה על אדמות בית ספאפא אחרי 1967, מדרום מערב.
יוני 2014
שכונת שרפאת נמצאת בחלקה הדרומי של ירושלים המזרחית, ויחד עם בית ספאפא הסמוכה, מנותקת מהרצף הגיאוגרפי של השכונות הפלסטיניות האחרות. ממזרח גובלת השכונה בדרך דב יוסף (“העלייה לגילה”), מצפון בקו הירוק (העובר בנחל רפאים), ממערב בשטחים הפתוחים הקובעים את גבול השטח הבנוי של העיר, ומדרום בגילה (שכונה ישראלית שנבנתה מעבר לקו הירוק אחרי 1967, בחלקה על קרקע שהופקעה מתושבי שרפאת).
יוני 2014 שכונת אס-סוואחרה פרוסה על פני שטח נרחב, המשתרע משכונת ג’בל אל-מוכבר שבמערב, ועד הגבול המוניציפאלי של ירושלים העובר במזרח. בצפון גובלת השכונה בוואדי קדום ובדרום בשכונת אום ליסון. אזורי המגורים פזורים על פני מספר שלוחות, הגולשות מזרחה מג’בל אל-מוכבר (הידוע גם כרכס ארמון הנציב), וביניהן ואדיות רחבים.
