יישום החלטת ממשלה 922
עדכון – דצמבר 2019
אנו עורכים מעקב שוטף אחר מדיניות התכנון ביישובים ערביים נבחנים תכניות מתאר והליכי תכנון רוחב. במסגרת זאת בחנו את אופן היישום של החלטת ממשלה מס’ 922.
תכנון וקהילה – יישובים, שכונות, קהילות
המלצות להכנת תכניות מתאר חדשות במסגרת יישום החלטת הממשלה 922
נייר עמדה, מאי 2017
נייר העמדה נועד לסייע למוסדות התכנון בבואם לדון בתכניות מתאר ביישובים ערביים. נייר העמדה מציג סדרה של המלצות בתחום התכנון, מפרט את החסמים השכיחים לפיתוח מקומי ומשרטט עקרונות מנחים לצורך הכנתן של תכניות מתאר חדשות. ההמלצות מתבססות על ניסיון שנצבר על ידי ‘בִּמקוֹם’ בעקבות מתן סיוע בתכנון למספר רב של יישובים ערביים, וכן ניתוח תכניות מתאר והליכי תכנון רבים. חלק מההמלצות פורסמו והוצגו בפורומים שונים, בין השאר בפני צוות 120 יום אשר המלצותיו היוו בסיס להחלטת הממשלה מס’ 922.
“ליד, אבל בחוץ” – התיישבות ערבית לא מוסדרת במרכז וצפון הארץ
עדכון – נובמבר 2019
לאחר הקמתה של מדינת ישראל נותרו נקודות יישוב ערביות רבות ללא הכרה או מעמד כלשהו. הן מורכבות בדרך כלל ממספר בתי אבן ישנים שהם בסיס ההתיישבות במקום ושלל צריפים ופחונים המספקים את צרכי המגורים וצרכים אחרים, כולם ללא היתר בניה. בהיעדר היתר לא ניתן להרחיב או לשפץ את הבתים המטים ליפול, ובהעדר הכרה אין בבתים מים זורמים, ביוב או חיבור לרשת החשמל. במקום, יחד עם ריכאז ודוגרינט, החלו בסקר ראשוני של המצב הקיים במטרה להציע סל פתרונות פרטני וכללי לנקודות התיישבות אלה
בין 2020 ל 922 – מדיניות התכנון ביישובים ערבים
מאת: סזאר יהודקין, מתכנן עמותת במקום, נובמבר 2016
מדיניות התכנון עבור היישובים הערבים השתנתה מספר פעמים לאורך השנים. כיום עומדת על הפרק החלטת ממשלה מס’ 922, תכנית חומש אשר מקצה כ-15 מיליארד שקלים לפיתוח וקידום כלל ההיבטים של החברה הערבית, בין השאר בתחומים של תכנון ובנייה. נראה שאנחנו נמצאים בתחילתה של תקופה חדשה במדיניות התכנון כלפי היישובים הערבים, שמבחנה נמצא ביישומה. כיצד יכולה החברה האזרחית לדרוש שההחלטה תיושם ולדאוג כי יישומה יהיה יעיל וצודק?
חובת האכיפה ללא הזכות לתכנן
מאת סזאר יהודקין, יוני 2016
הממשלה הכריזה, בסוף דצמבר 2015, על תכנית חומש לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. אולם, כדי להתמודד עם התופעה של בנייה ללא היתר ביישובים ערביים, החליטה הממשלה להעביר את האחריות על פעולות הפיקוח והאכיפה לפי חוק התכנון והבנייה מהוועדות המרחביות (שהן זרוע של המדינה) לידי הרשויות המקומיות הערביות בהן מתגוררים 10,000 תושבים ויותר. על מנת להבין את הבעיה שבהחלטה האחרונה, צריך לדעת שהבנייה ללא היתר ביישובים הערביים היא תולדה ישירה של הזנחה תכנונית ארוכת שנים באותם יישובים, עליה אחראית המדינה עצמה.
ברטעה המערבית
התנגדות, 7 ביוני 2012
ברטעה הוא כפר ערבי באזור נחל עירון אשר חלקו המערבי מצוי בתחומי מדינת ישראל ותושביו הם אזרחי ישראל, בעוד חלקו המזרחי נמצא בתחומי הגדה המערבית בשטח C. ברטעה המערבית מונה כ-4,500 נפשות. ‘במקום’ הגישה יחד עם קבוצת תושבים התנגדות לתכנית המתאר של היישוב.
חריש
התנגדות, יולי 2010
היישוב חריש שבוואדי עארה מונה כיום כ-1,300 תושבים, מרביתם יהודים חילונים ומיעוטם ערבים. משרד השיכון ומשרד הפנים החלו לקדם ב-2008 את המשך פיתוחו והרחבתו של היישוב. על פי המתוכנן, היישוב יהפוך לעיר חרדית שתיתן פתרונות דיור ל-150-100 אלף תושבים. הפיתוח המוצע יהיה על חשבון שטחים פתוחים שמסביב ליישוב חריש הקיים, אשר מהווים בין היתר, פוטנציאל לפיתוח עתידי של היישובים הערביים שבאזור
אור עקיבא
העיר אור עקיבא שוכנת במישור החוף הצפוני, בין המטרופולינים הגדולים – תל-אביב מדרום וחיפה מצפון. מזרחית לה המועצה המקומית בנימינה ושכנתה הצמודה ממערב היא קיסריה. במקום פעלה יחד עם התושבים באמצעות סדנת זכויות תכנון ובסיוע בהגשת התנגדות לתכנית מרכז עסקים ראשי חדש.
דאר אל חנון
היישוב דאר אל חנון ממוקם בואדי עארה. היישוב הקרוב אליו ביותר הוא ערערה, הנמצאת במרחק קילומטר מזרחה. בתי דאר אל חנון קיימים מאז שנת 1925 על קרקע בבעלות פרטית. אף על פי כן, מעולם לא טרחו רשויות המדינה לקדם או ליזום תכנון באזור זה. כיום מתגוררות ביישוב כ-80 נפשות בתשעה בתים. למעמד היישוב כ”בלתי-מוכר” יש השלכות רבות על חיי היומיום של התושבים, בין היתר נמנע מהם לפתח תשתיות, לשפר ולהרחיב את יישובם, וחמור מכך: בתים רבים נהרסו ונגד אחרים תלויים ועומדים צווי הריסה.
שכונת חליסה בחיפה
סדנת תכנון, 2005
שכונת חליסה נמצאת במזרח חיפה על מורדות הכרמל. לאחר גירוש תושבי השכונה המקוריים ב-1948, עברו בתי השכונה לבעלות המדינה ושוכנו בהם עולים חדשים. בשנות החמישים והשישים נבנו בשכונה מספר שיכונים; במקביל, רבים מבתי האבן המקוריים של השכונה הוזנחו ונהרסו. יחד עם ההזנחה הפיזית של בתי השכונה והשטחים הפתוחים בה, הוזנחה השכונה גם מבחינה חברתית. כיום כ-70% מתושבי השכונה הם ערבים. תושבי השכונה היהודים, כוללים משפחות ותיקות המתגוררות בשכונה משנות החמישים ועולים חדשים מברית המועצות ומאתיופיה.
