חוות דעת תכנונית, 2006
ב 2006 פנו בני שבט הדאלין ל’במקום’ באמצעות עמותת ‘שומרי משפט- רבנים למען זכויות אדם’, אשר הגישה בשמם עתירה לבית המשפט העליון כנגד צווי הריסה שהוצאו למבני מגורים, שירותים ומבני ציבור ביישוב. צוות ‘במקום’ ביקר בהדאלין, וכתוצאה מעבודתם ביישוב, נכתבו שתי חוות דעת המביאות יחדיו הן ניתוח תכנוני פיסי והן ניתוח חברתי – תרבותי ביחס למרחב המדובר, תוך שילוב של ידע מקומי ומקצועי מתחום התכנון והחברה גם יחד. שתי חוות הדעת מתייחסות למרחב הדרוש לבני השבט ומציינות את המרכיבים הדורשים התייחסות טרם כל הליך תכנוני שיעשה עבור תושבי היישוב.
רקע השבט הבדואי הדאלין שוכן בדרום מזרח הר חברון על גבול מדבר יהודה. באזור זה, המוגדר כשטח C, בו האחריות התכנונית נמצאת בידי ישראל, מתגוררים אלפי תושבים בדווים ביישובים שאינם מוכרים על ידי ישראל. עקב כך, הם סובלים מאיומי הריסות על מבנים שהם בונים ומהיעדר תשתיות בסיסיות. שבט הדאלין מונה כ- 120 משפחות ובסך הכל …
הכפר אבו -תלול מונה כ-1,600 נפשות ונמצא דרומית לכביש באר שבע – דימונה, במרחק של כ-10 ק”מ מבאר שבע. תושביו גרו במקום עוד לפני קום המדינה והם הבעלים, על פי עדותם, של 95% משטחו, המשתרע על פני כ-3,500 דונם. היישוב חסר כל תשתיות: חשמל, מים וביוב אינם קיימים, והבנייה ברובה הגדול ארעית מפחד ההריסות שנעשות מדי פעם על ידי המדינה.
סדנה, 2006
בשנת 2005 החליטה המדינה לקדם את ההכרה בכפר אבו תלול , תוך כדי הליך הכנתה של תכנית המתאר המחוזית למטרופולין באר שבע. על כן הוא נבחר על ידי ‘במקום’, בהתייעצות עם המועצה האיזורית להכרה בכפרים הבדווים הלא מוכרים בנגב, כמקום שראוי וכדאי לקיים בו סדנת זכויות תכנון.
בסוף 1994 הופקדה תכנית המתאר המחוזית למחוז דרום, תמ”מ 14/4. תושבים וארגונים חברתיים הגישו התנגדויות לתמ”מ 14/4 בטענה שהתכנית מפלה את הבדואים לרעה. עוד באותה שנה, הוגשה עתירה לבג”צ בדרישה לתקן את תמ”מ 14/4 כך שתכלול תכנון יישובים כפריים לבדווים בנגב תוך התחשבות במיקומם, מספר התושבים ואורח חייהם. במסגרת פשרה בין המדינה לבין העותרים, סוכם כי תכנית המתאר המחוזית החלקית למטרופולין באר-שבע, תמ”מ 23/14/4, תיתן מענה תכנוני לעתירה לבג”צ בעניין תמ”מ 14/4. צוות ‘במקום’ ליווה את הכנתה של תמ”מ 23/14/4 וניסה להשפיע על עיצובה.
התנגדות, 2005
בשנת הושלמו הליכי התכנון של תכנית מתאר מקומית ותכנית מפורטת להרחבתה דרומה של רהט, העיר הבדווית הראשונה בישראל. בחלק מן השטח שמייעדת התכנית להרחבה, המצוי דרומית לנחל גרר, יושבות כבר שנים חמש משפחות (המונות כ- 100 בתי-אב), שהועברו לשטח מאזור אופקים על ידי הממשל הצבאי בשנות החמישים. המשפחות היושבות בשטח לא שותפו בהכנת תכניות ההרחבה, וכשהופקדה תכנית המתאר המקומית להתנגדויות, גילו להפתעתן כי בתיהם של מאות התושבים במתחם מיועדים בתכנית להריסה. הוועד המקומי המייצג את המשפחות פנה ל’במקום’ בבקשה לסיוע.
התנגדות, 2002
הכפר דריג’את השוכן מערבית לתל ערד, הוקם לפני כ- 200 שנה, עת קנו תושביו את הקרקע מבדווים בסביבה. למרות שמעולם לא הוכר על ידי רשויות המדינה, הפך הכפר ליישוב משגשג, שאין בו כמעט אבטלה ומרבית תושביו מתפרנסים מחקלאות וממקצועות חופשיים שונים. במסגרת התכנית להקמת שבע נקודות יישוב חדשות לאוכלוסייה הבדווית בנגב, הוחלט להקים במקום עיירה בשם מרעית. במסגרת תכנית המתאר היה אמור הכפר דריג’את להיכלל בישוב החדש ולהפוך לאחת משכונותיו. תושבי הכפר פנו אל האגודה לזכויות האזרח ואל ‘במקום’, בבקשה לסייע להם בהגשת התנגדות לתכנית.
כנס, 2002
3 ביולי 2002, מרכז הכנסים ע”ש קונרד אדנאואר, משכנות שאננים, ירושלים
בני השבט הבדווי אל עוקבי חיו באזור אלעקריב בנגב (כיום – אזור משמר הנגב). בחמישים השנים האחרונות התגוררו בני השבט ביישוב סמוך לחורה, שלא הוכר על ידי השלטונות ולא עבר את הליכי התכנון על פי החוק. כתוצאה מכך סובל היישוב מחוסר בתשתיות כמו מים וחשמל, ומחוסר במבני ציבור. בני שבט אל עוקבי, בשיתוף עם האגודה לסיוע והגנה על הבדווים בישראל, פנו לקליניקה לזכויות אדם שבפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים לצורך הגשת התנגדות לתכנית להקמת יישוב יהודי חדש באתר שיועד ליישוב בדווי. נציגי הקליניקה פנו אל ‘במקום’ לקבלת גיבוי מקצועי תכנוני לצורך הכנת ההתנגדות וההליכים המשפטיים שבעקבותיה. ‘במקום’ הכינה חוות דעת מקצועית שצורפה להתנגדות שהגישו בני שבט אל עוקבי.
הכפר חוסנייה שוכן בתחום המועצה האזורית משגב וגרים בו כ – 1,000 תושבים. הוא הוכר על ידי המדינה רק בשנת 1996, במסגרת החלטת הממשלה להכיר במספר ישובים בדווים בגליל ולהקנות להם מעמד מוניציפלי קבוע. במסגרת זו הוחל גם בהליכי תכנון עבור כפרים אלה. במקרים מסוימים נעשה תהליך התכנון מבלי להתחשב בצרכי התושבים או במציאות הקיימת בשטח. כך, המסגד הקיים בכפר לא נכלל בשטח תכנית המתאר המקומית שהוצעה לכפר וככזה עמד גם תחת איום צו הריסה מנהלי. ‘במקום’ התבקשה לכתוב חוות דעת תכנונית שצורפה להתנגדויות התושבים לתכנית.
