נייר עמדה, יוני 2017
קהילות רועי הצאן הבדווים בשטח C הן קהילות שהישרדותן הכלכלית, החברתית והתרבותית תלויה בנגישות למשאבי טבע בסיסיים: מים ומרעה. מאחר שמשאבים אלו מתכלים ולא יציבים, ניוד העדרים בעקבותיהם הוא תנאי יסוד לאורח חייהן. הגבלת התנועה במרחב, במגוון אמצעים, מונעת נגישות למשאבי טבע אלו, חוסמת את מקורות הקיום הכלכלי של קהילות אלה, ופוגעת במרקם החברתי-תרבותי שלהן.
נייר עמדה, יוני 2017
קהילות בדווים רבות בשטח C נמצאות תחת איום של גירוש והעברה בכפייה ממקום מושבן. המעבר הכפוי עלול להמיט עליהן אסון ולדרדר את מצבן הרעוע ממילא. נייר העמדה בוחן את תוצאות המהלכים שבהם המדינה העבירה בכפייה שני שבטים לכפרים שהוקמו במיוחדם עבורם. כמו כן המסמך דן בהשפעות של המעבר הכפוי על נשים ונערות בדוויות שישראל קרעה ממרחב המחיה הטבעי שלהן, והטילה אותן למציאות מרחבית וחברתית חדשה.
מפה אינטראקטיבית, מאי 2017
מצב הכפרים הערבים הבדווים בנגב הוא תוצאה של אפליה מתמשכת בתחום, המשפיעה על כל תחומי החיים של האוכלוסייה. המדינה מסרבת להסדיר את הכפרים הבדווים הלא מוכרים, מסרבת לחשוף את מדיניות התכנון ביחס אליהם, ומותירה גם את היישובים שכבר הוכרו בעוני וללא תשתיות. במפה האינטראקטיבית תוכלו לבחון מקרוב את המצב התכנוני הקיים בנגב, נכון להיום.
עדכון – נובמבר 2019
לאחר הקמתה של מדינת ישראל נותרו נקודות יישוב ערביות רבות ללא הכרה או מעמד כלשהו. הן מורכבות בדרך כלל ממספר בתי אבן ישנים שהם בסיס ההתיישבות במקום ושלל צריפים ופחונים המספקים את צרכי המגורים וצרכים אחרים, כולם ללא היתר בניה. בהיעדר היתר לא ניתן להרחיב או לשפץ את הבתים המטים ליפול, ובהעדר הכרה אין בבתים מים זורמים, ביוב או חיבור לרשת החשמל. במקום, יחד עם ריכאז ודוגרינט, החלו בסקר ראשוני של המצב הקיים במטרה להציע סל פתרונות פרטני וכללי לנקודות התיישבות אלה
רדיו קול השלום, 16 באפריל 2015
בג”ץ דן בעתירת תושבי הכפר הבדואי הלא מוכר וואדי אל נעם, האגודה לזכויות האזרח ועמותת ‘במקום- מתכננים למען זכויות תכנון’, נגד התכנית להרחבת העיירה שגב שלום שמטרתה העיקרית היא להעביר לעיירה את מעל 10,000 תושבי הכפר בניגוד לרצונם. ראיון עם מתכננת ערים נילי ברוך על העתירה.
מסמכי מדיניות, דצמבר 2013
על אף ההצהרות כי הצעת חוק פראוור/בגין צפויה להיגנז, בימים אלו ממשיכה ועדת הפנים לדון בסעיפי החוק. ניתוח מסמכי ההבנות בין נציגי משרד ראש הממשלה לנציגי מפלגת הבית היהודי, מצביעים על ההיקף הנרחב של של החוק בקרקעות ובכפרים הבדווים בנגב.
הצעת החוק להסדרת התיישבות הבדווים בנגב, התשע”ג 2013, שמכונה גם מתווה פראוור/בגין עוסקת בהסדרת הבעלויות על הקרקעות של הבדווים בנגב ויש לה השלכות נרחבות על אפשרויות ההכרה והתכנון של הכפרים המוכרים והלא מוכרים בנגב.
הארץ, 24.07.2013
הכרה מלאה עכשיו: על תוכנית האב האלטרנטיבית להכרה בכפרים הבדואיים; “יש מקום לכולם” היא הכותרת המבטיחה לעבודת הגמר של יקטרינה (קטי) אלכסנדרוב, בוגרת טרייה במחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל בירושלים.
עדכון, יוני 2013
בתאריך 24 ביוני 2013 אישרה מליאת הכנסת את מתווה פראוור/בגין בקריאה ראשונה. להצעת החוק התנגדו 40 חברי כנסת מול 42 תומכים. בינתיים, אנחנו ממשיכים בפעילות הציבורית לבלימת הצעת החוק וממשיכים לחלוק את הידע והניסיון שלנו עם אנשי ציבור, תקשורת, פעילות ופעילים.