עקרונות מנחים לתכנון, יולי 2007
עקרונות התכנון שמפורטים להלן הם תוצר של סדנת תכנון שנערכה בכפר אבו-תלול בהשתתפות נציגים מהמשפחות השונות המרכיבות את הכפר ואנשי מקצוע מ ‘במקום’, והם משקפים הסכמה רחבה של תושבי הכפר אבו-תלול. במקביל, במהלך התקופה האמורה חלה התקדמות בהכרה התכנונית ביישוב אבו-תלול.
היישוב הבדווי הלא מוכר אל-פורעה ממוקם דרומית לכביש מס’ 31- באר שבע – ערד, ומזרחית לעיירה כסייפה. תושביו מונים בין 3,900 ל-6,000 נפשות (תלוי היכן ימוקם הקו הכחול של היישוב), המתחלקות ל-28 משפחות מורחבות.
התנגדות, אוקטובר 2006
בשבועות הראשונים לקיום סדנת התכנון בכפר, ובמידה רבה במקביל אליה, הגישה ‘במקום’ יחד עם תושבי היישוב התנגדות לתכנית מתאר מחוזית חלקית שמטרתה להכיר בכפר אבו תלול כנקודת יישוב.
חוות דעת תכנונית, 2006
הכפר הבדווי אבו רביע מרכז ממוקם מצפון לכביש באר שבע – ערד, דרומית ליישוב מכחול. היישוב הינו ‘כפר לא מוכר’. תושבי הכפר פנו ל’במקום’ בבקשה לבחון תכנית מתאר ליישוב הסמוך לכפרם, כוחלה, במסגרתה מתוכנן להיסלל כביש גישה לכוחלה העובר בשטח הכפר אבו רביע מרכז. בתום בדיקת התכנית ולאחר עריכת סיורים בשטח, הגישה ‘במקום’ חוות דעת תכנונית שתמכה בעמדתם של תושבי אבו רביע וצורפה לערר על החלטת הוועדה המחוזית לאשר את התכנית ליישוב כוחלה.
חוות דעת תכנונית, 2006
ב 2006 פנו בני שבט הדאלין ל’במקום’ באמצעות עמותת ‘שומרי משפט- רבנים למען זכויות אדם’, אשר הגישה בשמם עתירה לבית המשפט העליון כנגד צווי הריסה שהוצאו למבני מגורים, שירותים ומבני ציבור ביישוב. צוות ‘במקום’ ביקר בהדאלין, וכתוצאה מעבודתם ביישוב, נכתבו שתי חוות דעת המביאות יחדיו הן ניתוח תכנוני פיסי והן ניתוח חברתי – תרבותי ביחס למרחב המדובר, תוך שילוב של ידע מקומי ומקצועי מתחום התכנון והחברה גם יחד. שתי חוות הדעת מתייחסות למרחב הדרוש לבני השבט ומציינות את המרכיבים הדורשים התייחסות טרם כל הליך תכנוני שיעשה עבור תושבי היישוב.
רקע השבט הבדואי הדאלין שוכן בדרום מזרח הר חברון על גבול מדבר יהודה. באזור זה, המוגדר כשטח C, בו האחריות התכנונית נמצאת בידי ישראל, מתגוררים אלפי תושבים בדווים ביישובים שאינם מוכרים על ידי ישראל. עקב כך, הם סובלים מאיומי הריסות על מבנים שהם בונים ומהיעדר תשתיות בסיסיות. שבט הדאלין מונה כ- 120 משפחות ובסך הכל …
הכפר אבו -תלול מונה כ-1,600 נפשות ונמצא דרומית לכביש באר שבע – דימונה, במרחק של כ-10 ק”מ מבאר שבע. תושביו גרו במקום עוד לפני קום המדינה והם הבעלים, על פי עדותם, של 95% משטחו, המשתרע על פני כ-3,500 דונם. היישוב חסר כל תשתיות: חשמל, מים וביוב אינם קיימים, והבנייה ברובה הגדול ארעית מפחד ההריסות שנעשות מדי פעם על ידי המדינה.
סדנה, 2006
בשנת 2005 החליטה המדינה לקדם את ההכרה בכפר אבו תלול , תוך כדי הליך הכנתה של תכנית המתאר המחוזית למטרופולין באר שבע. על כן הוא נבחר על ידי ‘במקום’, בהתייעצות עם המועצה האיזורית להכרה בכפרים הבדווים הלא מוכרים בנגב, כמקום שראוי וכדאי לקיים בו סדנת זכויות תכנון.
בסוף 1994 הופקדה תכנית המתאר המחוזית למחוז דרום, תמ”מ 14/4. תושבים וארגונים חברתיים הגישו התנגדויות לתמ”מ 14/4 בטענה שהתכנית מפלה את הבדואים לרעה. עוד באותה שנה, הוגשה עתירה לבג”צ בדרישה לתקן את תמ”מ 14/4 כך שתכלול תכנון יישובים כפריים לבדווים בנגב תוך התחשבות במיקומם, מספר התושבים ואורח חייהם. במסגרת פשרה בין המדינה לבין העותרים, סוכם כי תכנית המתאר המחוזית החלקית למטרופולין באר-שבע, תמ”מ 23/14/4, תיתן מענה תכנוני לעתירה לבג”צ בעניין תמ”מ 14/4. צוות ‘במקום’ ליווה את הכנתה של תמ”מ 23/14/4 וניסה להשפיע על עיצובה.
חוות דעת תכנונית, 2005
‘במקום’ התבקשה להכין חוות דעת תכנונית שתלווה עתירה של תושבי דאר אל חנון. העתירה הוגשה בעקבות החלטה של מוסדות התכנון לדחות תכנית מתאר להכרה ביישוב שהגישו התושבים.
